דיסקגרפי ההופעה

מאור כהן

זאפה ת"א
4/5

גיטרות והפקה מוזיקלית: פיטר רוט, בס: מיכאל פרוסט, קלידים: קובי סנדהאוס, תופים: ברק קרם. אורח: אורן לוטנברג

שירים: מה ידוע על היום הזה, שקט שקט בייבי, סע לחו"ל , אפור, צחוק הגורל (פיטר(, שיר של יום חולין, השמש, המת השמח, בלדה לנאיבית (אורן) ריקי (אורן), איפה דוד (אורן), הכל יכול – הבליין (אורן), שוביניסט (אורן), המדבר, הזיעה הזאת, הזרוק (פיטר), בנצי , לנגר, בכל היא מודה (פיטר), רגע לפני, שישי שבת, קרול , סאן חוזה (פיטר), רק אל תלכי, הכי יפה בעולם, היא אוהבת (פיטר), טוב לנו יחד (מאור ופיטר), לילה עיר, השכן.

רזה, מעונב ובלוריתי, שיחק אותה מאור כהן רוקנ'רול. סוג של הצגה מאוד אינדיווידואלית,לוקח את עצמו ואת הערב בהומור טיפוסי לו. כמו לומר: אני אשכרה אוהב רוקנ'רול, אבל חבר'ה, בואו ניקח דברים בפרופורציה ראויה. גם העניבה שעלי היא סוג של הצחקתי-את-עצמי. ופיטר רוט שלידו, מי שהפיק מוסיקלית, שיתף פעולה עם הקלילות המצוחקקת. שניהם כבר נמצאים בקטע רטרוספקטיבי, מחוות הדדיות על בסיס העבר.
היו רגעים בערב שהיו רוק-רוק. לא בצחוק. למשל, כשאורן לוטנברג,  מ"זקני צפת" הדגולים וגם אחד ה"בלייינים" הנודעים בעיר, עלה חמוש חשמלית, וכמעט גנב את ההצגה מתחת לאפם של מאור ופיטר.. הגיע משהו שחיכיתי לו: "שוביניסט" מתוך "שירים של מלחמות" מתוצרת "הבליינים" – רוק מידטמפו תחושתי נוגה על מצב בינו-בינה אובססיבי. לוטנברג בא לעבודה, והוכיח כי מיומנותו עדיין בשתי ידיו הפורטות. מה שמביא אותי לנצל במה צנועה זו ולדרוש בשלומו של לוטנברג: היכן ניתן לשמוע אותך מנגן באמשים אלה?
הערב נקרא "דיסקגרפי" על שם אלבום מיטב להיטיו של כהן, אבל הוא לא ייצג את אופיו האקלקטי של מאור כזמר רב-סגנוני, שבחר להיות בשנים האחרונות גם פרנק סינטרה. לערב השקה שכזה, הייתי מזמין את גידי גוב לשיר "איזה אחלה חלום" מ"לילה גוב", ולא היה איכפת לי לראות את שיערה הבלונדי המתבדר של מי ששרה במקור את "שיר של יום חולין", הלא היא אילנית האגדית, שמאור עשה לה כבוד ב"עבודה עברית", מדאטת איתו. יכול היה להיות אחלה מפגש דורות הסטורי. אבל גם אם הערב לא היה "דיסקגרפי" – מאור סיפק את רוב הסחורה הרוק-פופית אליה הוא קשור בטבורו מימים עברו (ראו רשימת השירים למעלה) תוך שהוא חוכך גיטרות עם פיטר רוט, שהייתי מרשה לעצמי לכנותו למרות צעירותו היחסית – האגדי.
ופרט לכך, אמחזר דברים שכתבתי על מאור בהקשר של דיסקגרפי: פרפורמר מעולה, איש מצחיק. לא צפוי, ונשאר צעיר בלב,שובב בנשמה, בהומור, זרוק מסוגנן, ואדם שגילה שהעולם אינו מתחיל ונגמר ברוקנ’רול. אולי היוצר-זמר הכי אקלקטי במוסיקה המקומית, מתעתע, מפתיע. השילוב של חופשי ובדרך כלל מאושר, ולא עושה חשבון לאף אחד.

מאור כהן דיסקגרפי קטעים מההופעה

Maor Cohen Live

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. רוקר ענק, פרפורמר אדיר, יודע לשחק, להצחיק ולבצע חיקויים, בנאדם עם סטייל ואמירה.
    ללא ספק אחד המשפיעים בארץ, פשוט כישרון ענק.

  2. יוסי, מעולם לא מצאתי משהו במאור כהן…זמר טבעי הוא לא. שחקן בוודאי שלא. קשה לתת לו קרדיט על החומרים המקוריים ‏שהוא עשה. "שישי שבת"? "הכי יפה בעולם"? "הזבובים"? "הבליינים"? על איזה להיטים מדובר כאן ? "בודלר" ? "מחווה ‏לאומנים"? עשו את זה קודם לפניו. זה לא משנה.‏
    מסודרים, של מי השורה, ארץ נהדרת, זה ממש לא השדה הטבעי שלו. הוא לא משמעותי שם, כי אם גימיק במעטה של שחקו ‏חיזוק, וכזה אחד שקיבל צ'אנס. אני יודע את זה והוא יודע את זה. אין לי בעיה עם זה .‏
    עם זאת, עשייה רבה ובלתי פוסקת באזור התעשייה המשעמם של השכונה היא בבחינת כרטיס כניסה שהרוויח כהן ביושר. ‏טובים ממנו, מוכשרים ממנו, ויפים ממנו, מסתובבים כאן כמו זבל אך אינם ראויים כמוהו.‏
    לילה עיר, זו הבלחה מעולה של כהן, שיר שיש בו טקסט ראוי ולחן מצוין. כעת, אולי זקנתו תפצה על שחרותו ונעוריו. אולי ‏השקט הכלכלי שבו הוא בוודאי שרוי יגרום לו לנצור את נשקו, שיירה כל השנים ללא הבחנה לכל הכיוונים ויסלול דרכו ‏לכיוון הדבר האמיתי.‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות