Live

נפגשנו קלפטר, אולארצ'יק, שמיר

התו השמיני
4/5

יצחק קלפטרשירה וגיטרה, אפרים שמיר שירה וגיטרה, אלון אולארצ'יקשירה ובס. נגנים: אשר פדי תופים וכלי הקשה. עמית הראלקלידים. הפיק האלבום: אלון חלמיש. הפקה מוסיקלית: אפרים שמיר. הקלטת הופעה:ליאור טבת.

איך אתם עם נוסטלגיה? האם נוסטלגיה היא פונקציה של גיל? – לא רק. כשאולארצ'יק שר "כל דבר מותק מנקר לי את הלב" זה יותר מערגה נוסטלגית לשיר. זה השיר והביצוע שממשיכים לנקר את הלב.
לא כל השירים קורצו מאותם חומרים משמרים. כי לאולארצ'יק יש גם השיר הזה על הבחור החדש שבא לשכונה, שזה נדמה לי פיור נוסטלג'יק.
אלבום שבא לתעד מפגש משולש. קלפטר-אולארצ'יק-שמיר נפגשים ככה כבר כמה שנים. בז'רגון המקצועי – חלטורה מכובדת. מבחינתם – עובדים במה שהם אוהבים. מכונות ההקלטה הגיעו באופן טבעי. מצעד להיטיהם.
שמתי את הדיסק בבוקרו של יום אביבי בהיר. נזכרתי שהייתי במופע לפני 4 שנים. זאפה – 2005. האלבום כמו ההופעה מחזיר לשבעים. הנוסטלגיה של "בואי נתחבק". ערגה של ממש.
תעירו אותם באמצע הלילה. הם ינגנו את השירים האלה מתוך שינה. כול קומבינה מכוורת של פעם מתקבלת בברכה, בשירה, באהבה.
החברים חילקו ביניהם חלוקה צודקת את הלהיטים. הבסט-אופ-דה-בסט. קלפטר עם "דמיון חופשי", "צליל מכוון", "שיר אהבה בדואי", שמיר עם "ערב של יום בהיר", ,נכון את יפה", "שיעור מולדת", אולארצ’יק עם "בא לשכונה", "בואי נתחבק", "כול דבר קט" (מי זה שם בסקסופון? ניצן עין הבר?) וגם זורקים עצמות מ"כוורת". להיטי העבר, הכי מוכרים. שירים יפים באמת. "הידעת את הדרך" של עלי מוהר שהלחין שמיר. ככה כבר לא כותבים היום.
הערב המשותף אינו אומר שומדבר על השנים האחרונות שלהם, שלא לדבר על ההווה. הכי קליט–צפוי, הכי מחויך, הכי שירה בציבור. ב-2005 כתבתי: "מינונים שלא יכבידו: הכול יושב במקום, קצת פופ, בלוז, קצת רוקנ’רול. לי הם נראים כמו זמרי קאונטרי מזדקנים שחוזרים לשיר בבר הישן לזכר הימים הטובים"
לא להקה. התענגות משותפת על שירים מעומק ניסיונם ומקצעונתם. אני יכול להבין שכול אחד לחוד לא יכול להביא את הקהל הגדול, והקומבינה נועדה לפתור את הבעיה. אז הבעיה הזו כנראה נפתרה. והאמת: אין מי שיבצע טוב יותר את קלפטר, אולארצ’יק ושמיר מאשר קלפטר אולארצ’יק ושמיר, במיוחד את שירי אהבותיהם – "האהבה שלי" (קלפטר), "בואי נגיד שאני שלך" (אולארצ'יק), "יותר מסתם אחת" (שמיר) את מה שיש להם אף אחד לא ייקח מהם. זה לא מעט.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. שמעתי ולא נפלתי.אסופת שירים פופולרים בביצועים רגילים,בלי טיפת פלפל.בינוני.

  2. לא הרבה שמים לב לשיר האחרון שנקרא "שווה זהב"
    שילוב נפלא של שלושתם, ולמרבה הפלא לא ממש מוכר
    מיותר להוסיף שאני התמכרתי אליו, באמת אלבום "שווה זהב".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות