נגנים: רוני פיטרסון – גיטרה, משה לוי – קלידים, אשר פדי – תופים, זיו הרפז – בס.
זו עדיין אינה ביקורת. באנו לשמוע שלום חנוך בהופעת טרום בכורת האלבום החדש שלו. מופע ללא שם. כמו האלבום. נמתין עם הביקורת. עד יוני בקיסריה יכולים דברים להשתנות, אבל נדמה לי לא באופן מהותי. ואני כבר ממתין ליוני.
זה מסוג המופעים שיוצא לפועל במקום גדול כמו האנגר 11 כי חברת משקאות גדולה כמו גולדסטאר נתנה חסות. אלה הרוחות המנשבות. אתה חייב לחבור לחברה מסחרית כדי להזרים את הדלק הכלכלי למוסיקה. מבחינה זו, שלום חנוך אינו הולך נגד הזרם. האמצעים מקדשים. ואם הם גם בעד תרבות של איכות, יבורכו כל מעניקי החסות.
שלום חנוך הגיע להאנגר עם הרכב רוק בסיסי חזק וטוב, ושהוא בגלגול הזה – המשכו של הגלגול הקודם. אין מהפך, אבל יש המשך. יש זרימה. השירים החדשים הם תוספת חיונית לשירי האלבומים הקודמים ומשתלבים כמעט בטבעיות, ואם להתייחס לתגובות הקהל, היום הקהל בשל לקבל את שלום באוריינטציה של אלבום הרוק הכי בשל שלו – "חתונה לבנה", אבל כמובן, בחיבור הזה בין הלהיטים הישנים לחדשים "אלהים", "פתוחים לאהבה", "אומרת לי לעד", "בוכה רק לי" שמיישרים קו עם "שיר דרך", "שוקו", "תפסתי ראש על הבר", "הדרכים הידועות", "שיר דרך", ועד "משיח" ו"סוף עונת התפוזים".
בגדול, שלום חנוך קיץ 2009 לא פחות רוקר ואולי קצת יותר. זה החיבור היותר נכון לאלבום החדש. והמופע בהאנגר נדמה לי, החזיר אל שלום את הקהל של השמונים והתשעים שהגיע לשמוע אותו בפארקים יחד עם הבנים והבנות שבגרו על שיריו בעשור האחרון. זה קהל שלא בא לקבל מופע אינטימי נוסטלגי אנפלאגד. זה קהל שרוצה שלום חנוך מחובר לתחנת כוח חשמלית, בתערובת של רוק, נגיעות בלוז.
שלום כבר בן שישים פלוס, אבל כמו שהוא ביקש מהקהל – אל תעשו חשבון בן כמה אני, כי לרוקרים בדם אין גיל, גם כשמדובר בשילוב השירים השקטים, שגם הם מאוד Plugged, טעונים בזרם של הגיטרות והמגברים. מה שאומר שמבחינתו, הקיץ הזה הולך להיות חם מאוד. ואנחנו פתוחים מחדש לאהבה.
שלום חנוך ההופעה בקיסריה יוני 2009
שלום חנוך – האנגר 11
