חזרה מן הכפור אל פינת הנוסטלגיה החמה. הסקרנות הייתה קודם כל לראות אותה היום אחרי כמעט 30 שנה, כשהתאהבנו בה ובשיריה. נתנאלה של "שיר היונה", "ימים לבנים", "הליכה לקיסריה", "היה לי חבר היה לי אח", "עמוק העצב בעיניים", "עוד יבוא היום" עזבה לשוודיה לראשונה באמצע השבעים והלכה בעקבות אהובה פול טאבו, חזרה לארץ להתגורר בעין הוד ושוב ארזה וחזרה לשוודיה. אחרי עשרים שירים, אתה מהרהר לרגע – מה היא עושה שם, בארץ הצפון הרחוקה עם שירים כאלה מארץ ישראל, אהוביה ואהובי הקהל, שבהחלט ממשיכים להפעים. הרהור 2: מה יש לה לחפש כאן ועכשיו, הגם שרוחות הנוסטלגיה מנשבות בחוזקה, איך ה"שוודית" הזו תסתגל לאוויר והאווירה המקומיים. נתנאלה "פנינה לצווארה"
