מעומק תסכולו ופגיעותו, הוא מודיע לה כי הוא מחזיר לה את כל שנתנה לו – "כי כל מה שבנינו לא שווה כלום".
בהמשך השיר חיפשתי תשובה לשאלה – מה קרה? האם פגה האהבה? האם בגדה בו? פתע הכל לא שווה, עד כדי כך שהוא מוכן ללכת לאיבוד. ולא רק זה אלא שרן זמיר עוד מקלקל לעצמו בשורה שאומרת: "ומה שנשאר להיות מאושר/ גם אתך וגם בלבד". מה זה הקיטש הפתאומי?
אם מילים זה לא הצד החזק של רן זמיר בלשון המעטה, הלחן משדר רגש, הטון וגם המלודיה, העיבוד לקולות ומיתרים עושים מזה סלואו רומנטי נוגה ומגיע. האם זה מספיק? תלוי את מי אתם שואלים. יש פגוע אהבה שיזדה. שיתרגש.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
רן זמיר, אכן זמיר!
פשוט תענוג לשמוע אותך גיסנו..
מקווה שיישמיעו אותך יותר.