סליחות

יהודית רביץ

מילים: לאה גולדברג. לחן: עודד לרר
5/5

באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.

ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.

אם היו עינויים – הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.

ולמדתי שם לכל ריס וציפורן…

יהודית רביץ לא הייתה עוד אחת המשתתפות בפסטיבל הזמר של 1977. היא הייתה אחרת, ענוגה ומעודנת וגם השיר ששרה לא שייך היה לשום מגירה סגנונית. המילים של המשוררת לאה גולדברג"באת אלי את עיני לפקוח/ וגופך לי מבט וחלון וראי".) שנישא על לחן העגול ואצילי של עודד לרר שהשלים שיר  שיר אהבה שמזוהה עם הטון הזה, הרחום, המשתוקק של רביץ, שיר שממשיך להיות חלק מהרפרטואר שלה עד היום, למעשה השיר הראשון שחשף אותה לציבור הגדול, למרות שהגיע למקום השביעי בלבד.

לאה גולדברג כתבה את השיר בשנת 1938, כשהייתה בת 27. לפי הביוגרפיה שלה, השיר נכתב על ליל האהבים הראשון שלה עם המאייר אריה לבנון, בו הייתה מאוהבת. גם כאן כבשירים רבים שלה – החוויה הארוטית של איחוד גוף ונפש המתוארת בחושי הראיה ("כל שערה בבשר החשוף") והריח ("וריח ילדות ריח דבק ואורן/ הוא ניחוח לילו של הגוף) אינה מושלמת, מסתיים בתחינה, "תן לי ללכת".

סליחות – מאיה רוטמן

יהודית רביץ – "סליחות" אמפי קיסריה 2008

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות