יהודית רביץ לא הייתה עוד אחת המשתתפות בפסטיבל הזמר של 1977. היא הייתה אחרת, ענוגה ומעודנת, וגם השיר ששרה לא שייך היה לשום מגירה סגנונית ולא פזל אל רשימות השירים שנגיעו למצעדים. המילים של המשוררת לאה גולדברג ( "באת אלי את עיני לפקוח/ וגופך לי מבט וחלון וראי".) שנישאו על הלחן העגול ואצילי של עודד לרר השלימו שיר אהבה שמזוהה עם הטון הרחום, המשתוקק של רביץ. זה השיר שחשף את רביץ לציבור הגדול.
לאה גולדברג כתבה את השיר בשנת 1938, כשהייתה בת 27. לפי הביוגרפיה שלה, השיר נכתב על ליל האהבים הראשון שלה עם המאייר אריה נבון, בו הייתה מאוהבת. גם כאן כבשירים רבים שלה – החוויה הארוטית של איחוד גוף ונפש המתוארת בחושי הראיה ("כל שערה בבשר החשוף") והריח ("וריח ילדות ריח דבק ואורן/ הוא ניחוח לילו של הגוף) אינה מושלמת, מסתיים בתחינה, "תן לי ללכת".
*** ב-5 במארס 1977 הזמינה רבקה מיכאלי את יהודית רביץ לעלות לבימת בנייני האומה לביצוע שיר מספר 9. יום קודם הוצגה הזמרת האלמונית ב"ידיעות אחרונות" כ"יהודית רביץ (20) מבאר שבע, בוגרת צוות הווי הנדסה וחברה בלהקת ששת". השיר עצמו הוצג בעיתון תחת הכותרת "באת אליי", עדות לכך שעד הרגע האחרון הייתה התלבטות לגבי שמו. רביץ סיפרה לימים שכאשר קלטה מהבמה את הוריה, שישבו באולם, הרגישה שאביה נראה גבוה יותר מרוב נחת. בתום ההצבעה התברר ש"סליחות" צבר רק 290 קולות, מקום השביעי בדירוג הסופי. במקום הראשון זכה "רקפת" ששרה רוחמה רז (1,118 קולות), שני הגיע "פתאום נפל עליי אביב" בביצוע האחים והאחיות (913 קולות), והפרס השלישי הוענק ל"אותך" של אילנה אביטל (734 קולות).
.
יהודית רביץ | סליחות | תשפ”א (2020)
יהודית רביץ – סליחות פסטיבל הזמר והפזמון 1977
באת אלי את עיני לפקוח/ וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח / להראות לו בחושך את כל הדברים.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן / ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן / הוא ניחוח לילו של הגוף.
אם היו עינויים – הם הפליגו אליך / מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת / לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי שם לכל ריס וציפורן…
