חוזר מן העבר

גילברט אוסאליבן

0/5

Clair, the moment I met you, I swear
I felt as if something, somewhere
Had happened to me, which I couldn't see

And then, the moment I met you, again
I knew in my heart that we were friends
It had to be so, It couldn't be no

But try as hard as I might do, I don't know why
You get to me in a way I can't describe

Words mean so little when you look up and smile
I don't care what people say, to me you're more than a child

Oh Clair. Clair…

"קלייר" (Clair)

מוכר? (דוגמית סאונד למטה) מתחיל בשריקה, ולכותב ולזמר קוראים ג'ילברט או'סאליבן. קלייר היא ילדה קטנה, בת של חברים, שג'ילברט שמירטף, בנעוריו, למי שחשב בטעות שמדובר באהבת חייו המסתורית. סיפור עם זקן ארוך. גם או'סאליבאן. יש סוג של אגדות קבורות. אלביס, למרות שאינו בין החיים, הוא אגדה חיה ופורחת. והנה מתברר שישנו אגדות קבורות שקמות לתחייה. היפנים יגידו לך שאצלם הוא מעולם לא שבק.

תחילת השבעים, הביטלס מתפרקים, ומשום מקום מופיע זמר, סינגר סונגרייטר, פסנתרן, אירי ששר את המנגינות הכי אולד פאשניות באותן ימים. פופ במהותו, טון גבוה ורומנטי כמוהו לא שמענו. היום שלושים וכמה שנים אחרי, הבחור ששר ,Alone Again ,Clair ו – Nothing Rhymed עדיין הולך בעקבות להיטיו הגדולים.

שמו המקורי ריימונד או'סאליבן, נולד בווטרפורד, אירלנד ב-1 בדצמבר 1946, למד בית ספר לאומנויות סווינדון באנגליה, עבד כמוכר בחנות כלבו בלונדון. וחיפש הזדמנות לפרסם את שיריו. חבר לעבודה שהיה בקשרים עם חברת CBS יצר את הקשר המיוחל. השירים הראשונים "What Can I Do?" and "Mr. Moody's Garden" הוצאו בחופזה וכשלו. ג'ילברט החליט לשלוח תקליטי דמו למפיק הנודע גורדון מיילס, אמרגנם של כוכבי הענק אז – טום ג'ונס ואנגלברט הומפרדינק, הימור מצוין שתוצאתו הייתה Nothing Rhymed שהתברג לעשירייה הראשונה בטופ טן בסוף 1970.

ההצלחה הראשונית התבססה גם על התדמית המיוחדת שלו. או'סאליבן הזכיר בתסרוקתו המנופחת, מכנסיי קצרים וכובע קסקט מיושן של דוד. מין דימוי פרחח רחוב שכזה , בעיצומם של ימים בהם אופנת ההיפיז שלטה ברחוב. שירים נוספים שיצאו באתם ימים לרדיו היו We Will ו- No Matter How I Try. שיאי הצלחתו היו בפריצה לשוק האמריקאי עם הבלדה Alone Again (Naturally. מסחרית נקשר שמו של או'סאליבאן עם אופנת סוודרים צעירה שנשאה את האות "G". ב-1972 מגיע או'סאליבאן למקום הראשון במצעד הטופ טן הבריטי עם Clair ובעקבותיו גם Get Down. בהמשך, למרות הצלחה לא רעה של שירים כמו Ooh Baby ו- Happiness Is Me and You – חלה דעיכה בקריירה שלו. גם כאשר שיר כמו I Don't Love You But I Think I Like You נכנס ב-1975 לבין 20 הראשונים – לא הצליח או'סאליבאן להתרומם מהנפילה.

אלבומים שיצאו ב-1977 (Southpaw) וב-1980 (Off Center) נכשלו. אחרי שיר לא משמעותי – What's in a Kiss, נעלם או'סאליבאן לחלוטין מהמצעדים. ב-1982, במאבק משפטי מול אמרגנו לשעבר גורדון מילס, זכה או'סאליבאן בבעלות על הקלטותיו הישנות (המאסטר טייפ) כמו גם הזכויות על שיריו. ב-1982 הוציא אלבום חדש Life And Ryhmes, כעבור חמש שנים את Frobisher Drive וב-1989 את I The Key Of G, אולם אף אחד מאלה לא זכה להצלחה משמעותית. האהדה לאו'סאליבאן הצטמצמה ל… יפן. ואמנם כל אלבומיו הבאים הוצאו רק בשוק האסיאתי.

עכשיו הוא מגיע לכאן, אגדה שקמה מבחינתי לתחייה, ומי שמעוניין להיות עד יוכל לקבל את ג'ילברט או'סאליבאן פעמיים: ב-22.5 במבצר שוני בבנימינה, ולמחרת ב-23.5 בהיכל התרבות בת"א.

ההופעה בהיכל התרבות 23.5.2009

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן