עמוס עבר-הדני – גיטרות ומדולינה. אלון נאדל – באס. גדי סרי ואורן בלבן – כלי הקשה. יניב טייכמן – סאז. עדי רנרט – פסנתר. איל סלע , ניצן עין-הבר ואמרי שהסאר – כלי נשיפה, סאניה קרויטר – כינור. רמיקס – יונתן דגן מ-J.viewz 
סינגל מאלבומה הצפוי. שיר אווירה אקזוטי. על נסיעה לילית מושר בערבית. היא לצידו, משתוקקת שהרגע לא יחלוף. הוא מתעניין בראיית השלטים בחושך. החיבוק שהוא נתן לאישה שהמתינה לו בשדה התעופה, בעוד היא מחפשת שיר ברדיו לזמזם. למירה עווד יש אלט שמסלסל את הסיפור ברגש מאופק, הטון משדר את התוגה ואת המצוקה. העיבוד האתנו-מערבי משתמש בכלים הרמוניים, בכלי נשיפה אתניים כדי ליצור מרקם צלילי וורלד-מיוסיק יפה. הרמיקס של יונתן דגן (רצועה 2) לא מנסה לעשות מזה משהו אחר, אבל המימד העכשווי הזה לא ממש חסר לי. אעדיף את הגרסה המקורית. לא חייבים לעשות רמיקס לכל שיר, למרות "דרישת השוק".

אבל כנראה שמירה עווד כבר על מסלול הזה שבו הלכו זמרות כמו נטאשה אטלס, שמתמערבת לצורך קידום המוסיקה האוריינטאלית שלה, וכבר יש 2 אלבומים על הפרק – שלה ודואטים עם אחינועם ניני. סינתזה המיוחלת מתאפשרת אמנם בזכות מוסיקאים בעלי אוריינטציה מערבית. אבל המבחן הסופי הוא ביכולת שלה להיות אמינה וייחודית. לזכותה של עווד ייאמר כי היא שרה את האמת שלה. השפה היא כבר עניין טכני.