תגלי לו

סיגל שחמון

מילים ולחן: עידן סלומון עיבוד והפקה מוסיקלית: ליאור שושן אורי תורג'מן
2/5

השיר או הביצוע המלוחשש משהו עשו לי אסוציאציה לא כל כך פרועה לג'יין בירקין מדואט הסיקסטיז עם סרז' גינסבורג וג'יין בירקיןJe T'Aime Moi Non Plus. דווקא רעיון לא רע לשיר את השיר הזה בצרפתית. סיגל שחמון הייתה נשמעת הרבה יותר אמינה בטון סקסי בקיטש הזה. הבעיה היא שאנחנו כבר לא בסיקסטיז ולא בסוונטיז, ככה שגם האלטרנטיבה הג'יין-בירקינית אינה הכי מתאימה לשיר חורפי כזה.
שחמון מפזמת את דרכה למוסיקה בטון תשוקתי, כשהמיית הלב משחקת תפקיד ראשי במחזמר – יושבת סגורה בחדרה ו"בלב רוצה אותו", כותבת שירי געגועים, מביטה בתמונה, סופרת ימים ולילות ארוכים. אולי משהו יקרה ותרגיש את ריח גופו מתקרב. הטקסט, המנגינה, הביצוע המרוגש נשאר בגבולות מגבלותיה, ולא יעזור עיבוד סביר וסולו חצוצרה.

 אני לוקח את הדף המצורף לסינגל ללמוד משהו על סיגל שחמון הזמרת. כלומר: מה כל כך דחוף לה? מסתבר שהיא "מנגנת מוסיקה קלאסית מאז ילדותה" וכי "התקליט הוקלט באחת התקופות הקשות בחייה", כשהיא נפרדה מבעלה והיא בחודש החמישי להריונה עם בנה השני. על רקע הטראומה צמח האלבום. אין לי בעיה להיות עם שחמון במאבקה הצודק ואפילו לנדב לה סימפטיה. השאלה היחידה שאני שואל: האם היא חייבת לשיר את זה? תקשיבו, תגידו.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אתה קוטל סתם את השיר הזה. הוא מדהים ביופיו. מסוג השירים שיש להם feel והם משדרים "רגש" מסויים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן