"תראה את העץ/מצהיב משעמום/נושם אבק נצחי/מקרקע חרוכה/יודע שהקיץ/אפילו לא חושב על זה
תראה את העץ/ותגיד לי אתה/תגיד לי אתה…
תראה את הילדים/משחקים ברחוב/כאילו יש חיים/גם אחרי הדעת/כאילו עול מצוות/יציל אותם מעול עצמם…
תראה את החושך/תקשיב גם אתה/ לחלל האילם/ תנשום בזהירות/עופרת באוויר/ואל תתקרב לשם"
האזהרה שיוצאת בסוף השיר (למישהו, ילד ככל הנראה) לא להתקרב "לשם". די מעורפלת. הכותב יוצא מאיזו מחזוריות חיים שגרתית מעיקה ולא מבטיחה כולל מטפורה לא מוצלחת ("העץ מצהיב משעמום") עם חושך ו"חלל אילם" ו"עופרת באוויר" ומנסה לקשר אותה עם משהו מאיים. לא ברור אם האזהרה היא מעולם מנוכר, מתועש, מסתם רע, ככה שהטקסט סתמי משהו.
נתן כהן חיבר מגינה מינורית יפה לשיר הזה, מוסיקה שאינה נבחנת בזמן ובאופנה, הזכירה לי את צליליו של גילברט אוסליבאן ששמעתי לאחרונה בארץ. את הטונים העצובים שרה נוגה מור אלקובי, מהורהרת משהו, לא מנסה להיות יותר "זמרת" ממה שהיא, מעבירה תחושה. צבע קולי נוגע ומגיע. העיבוד לכלי מיתר – במקומו.
10 תגובות
אני מכיר אותה היא מלמדת אותי אנגלית אולי תעשו פה את ההורדה של השי חוץ מזה זה שיר מהמם
שיר פגז באמת שיר שקט מרגיע עם אתה במצב רוח רע הוא ממש מרגיע
מור, נפלא,
פשוט ולא מתיימר
קול בתולי, נוגע
ב-ה-צ-ל-ח-ה
שיר נעים ורגוע.
עושה חשק לעוד מהזמרת החדשה הזאת.
ולתגובה 6 – למה כל כך הרבה אנרגיות שליליות? תגיד שלא אהבת וזהו 🙂
לא משהו בכלל
שיר של יום הזכרון
מילא היית נראית טוב….
נחמד ממש!
אהבתי!!
ואוו איזה קול יפה 😉 (אם מור במקרה מסתכלת אז זה הבן של דודי מאסף הרופא :))
נשמע טוב
לדעתי שיר מקסים ונוגע ללב, שבשקט חודר לראש ולא עוזב אותו.