בשוך תרועת האירוויזיון, אפשר להקשיב למירה עווד כמו שצריך להקשיב, גם להשמיע צפירת הרגעה שהשיר הזה (There Must Be Another Way) נמצא בדיסק, אבל ממש לא שייך לו. עווד שרה בערבית (פרט לשיר אחד), כשלכל שיר – תרגום באנגלית. "בזמן האחרון היה קר, ניסיתי להמשיך עד שהעננים ייעלמו, עד שהשמיים יתבהרו".
זה בעיקר דיסק מעונן. אני שומע קול אלט נוגה, סלסול של תחושות, טקסט ערבי חובר למוסיקה עכשווית, קצב מידטמפו, סלסולו של כינור מייבב, קולות ליווי מצטרפים בהרמוניה מושלמת, וכמו שמירה עווד שרה – השמיים חייבים להתבהר. "אחרי כל הגשם", נקרא השיר הזה. מוסיקה משתלבת בטרנד הזמרים האוריינטאליים שגילו את המערב והמערב גילה אותם. מירה נמצאת כבר בחלקת מוסיקת העולם הזו, אם כי ליבה עדיין כאן.
Peace Of Mind – צליל גיטרה אקוסטית, שירה צנועה אומר – כל המקומות בעולם הם גלויות. אנחנו מעמידים פנים וממשיכים לחפש אחרי אותה שלוות נפש שחסרה "אתה מנסה להסתיר כמה עייף אתה/ אני מנסה לשכוח ממך". גם כאן הצליל והטון משדרים – ליבה ופיה שווים. אחינועם וגיל דור מצטרפים בשיר "מילה", דואט יפהפה באנגלית-עברית-ערבית על מילה של ספק שמרחיקה ממגע. שיר עם עם אלמנט לטיני בקצב שתיגע בכל ותגיע לכל פינה.
הטון הנוגה חוזר ל"ואני יער", לפי מוסיקה של עמוס עבר הדני שגם עיבד. שיר על ניסיון להסתיר את העצב, להגן על עצמך מפני הרע, לשמור על חום ביתך. שיר יפהפה.
"ענן" הוא שיר אווירה אקזוטי. על נסיעה לילית מושר בערבית. היא לצידו, משתוקקת שהרגע לא יחלוף. הוא מתעניין בראיית השלטים בחושך. החיבוק שהוא נתן לאישה שהמתינה לו בשדה התעופה, בעוד היא מחפשת שיר ברדיו לזמזם. מירה מסלסלת את הסיפור ברגש מאופק, הטון משדר את התוגה ואת המצוקה. העיבוד האתנו-מערבי משתמש בכלים הרמוניים, בכלי נשיפה אתניים כדי ליצור מרקם צלילי וורלד-מיוסיק יפה.
ב"בהלואן" (לוליין") מירה שרה:  "אני מהלכת על חבל מתוח, ידיי פרושות, כמו לוליין ללא רשת ביטחון, תלויה בין אדמה, שמים ורוח סערה" – מוסיקה לירית, צליל חלילים מהארצות הקלטיות, איפוק ישיש בו עוצמה, מנגינה שיש בה תוגת-אמת.
פחות אהבתי את האנגלית שלה ב- Daylight and my heart לצלילי החליל המקסימים של אייל סלע.
"אולקטונה" – "היחסים שלנו" – ממשיך קו מינורי של מלודיות צובטות לב – "ליחסים בינינו יש קשר דם/ יותר קשר מדמם", אולי המרגש בדיסק עם סולו גיטרה חשמלית רוקי מפתיע.
והנה שינוי אווירה – עיבוד בוסה נובה ג'אזי ב"הישאר" ("הישאר עוד רגע למרות שהעולם קורא לך … אולי תמצא כאן בית יחד איתי"") שלא הכי מסתדר לי עם אווירת הדיסק, אבל משיב בו רוח חיים.
ולקראת סיום – הטון הנוגה חוזר בקול ובעיבוד. "בדידותי היא עיר עצובה, אני משוטטת ברחובותיה, סופרת מדרכותיה… בדידותי היא אדמה עם עצים פורחים" האיפוק הדרמטי, קול שמסלסל תוגה, חליל שמוסיף צבע תואם. אם לרענן את רשימת זמרות הוורלד מיוסיק האוריינטליות – מירה עווד התקבלה.