מיכאל גריילסאמר הוא טרובדור מקומי בעל שורשים צרפתיים, טמפרמנט קצבי ששואב מהאפרו קאריבי ואלמנטים של מוסיקת פולק קלטית. כל הצבעים האלה נמצאים בשיר הצרפתי הזה, שחלקו מושר בעברית, חלקו בצרפתית. הוא רוצה ממנה הרבה דברים שקשורים באהבתם שהיא "נצחית ולא מלאכותית" – תרגום לא הכי מוצלח של הטקסט המקורי.
מדוע לשיר בשתי שפות? אולי כדי להראות שבצרפתית זה נשמע קצת אחרת, טבעי יותר. בכלל: אהבה בצרפתית אינה נשמעת אהבה בעברית. אבל  זה מובן מבחינתו:  תחנות הרדיו בישראל לא ישדרו את גריילסאמר בצרפתית.
מעבר לזה – הקוסמופוליטיות של מוסיקת העולם הפכה כמעט הכל לקרוס-אובר – סגנונות, שפות. אתה יכול לשיר שנסון ולרקוד אותו בפאב אירי לצלילי כינור, חליל ניי וקלרינט טורקי ואלמנט ים-תיכוני אוריינטלי בסיום. גריילסאמר עלה יפה על המסלול הזה. שיר פולקלוריסטי רקיד שיעניק את השמח והמלהיב להופעה שלו.