מגגנת סשה ארגוב

חמישיית סטפאנו בולאני

סדרת ג'אז פלוס, בית האופרה – המשכן לאמנויות הבמה בת"א
5/5

סטפאנו בולאני – פסנתר, ניקו גורי -קלרינט, אנטונלו סאליס – אקורדיון, יספר בודילסן – בס אקוסטי, מורטן לונד – תופים.
שירים
: זמר המפוחית, עד, קונצרטינה וגיטרה, שיר משמר, אז היה לה, מעבר לתכלת, לפנות ערב, דוד שמש ואנטנה גם, השמלה הסגולה, הכל זהב, לא צפוי (קטע של בולאני)

בסוף הערב עלתה לבמה משפחתו של סשה ארגוב, גדול מלחיני הזמר העברי, להעניק פרחים לסטפאנו בולאני וחבורתו. כל פרח הגיע להם בצדק וביושר. איזה לילה. 
דבר אחד סיקרן אותי באותם רגעים:  מה סשה ארגוב עצמו היה אומר על העיבודים שבולאני רקח למוסיקה שלו. כמו שאני זוכר אותו, הוא לא הכי אהב שעושים כל מיני מניפולציות על המוסיקה שלו. סשה אהב שהיא מנוגנת ומזומרת הכי קרוב לאיך שהוא כתב אותה.
אלא שהפעם, נדמה לי, גם סשה היה נכנע. מטעמים כאלה עוד לא עשו מהשירים שלו, בטח לא מוסיקאי ופסנתרן איטלקי ששבר את שיניו לבטא את שמות השירים נכון ושחילק את התווים לנגניו יומיים לפני הקונצרט במשכן, כפי שהוא סיפר לי בסוף הערב.
המפגש בין בולאני למוזיקה של ארגוב נוצר בעת ביקורו הראשון בארץ בשנת 2006 במסגרת סדרת "ג'אז במשכן". ניצן קרמר, מנהלה האמנותי של הסדרה השמיע לבולאני הקלטות שונות של המוזיקה של ארגוב וביקש לדעת אם יעניין אותו לבצע את המוזיקה שלו. הסכמתו של בולאני הובילה לביצוע ארבעה קטעים של ארגוב ע"י בולאני בנגינת סולו פסנתר במסגרת פסטיבל הג'אז של תל אביב.
לשיטתו, בולאני רצה להשיג שני דברים והצליח: להישאר נאמן למקור הישראלי, ועם זאת לעבד את ארגוב לחמישיית נגנים בצורה הכי פתוחה, ורסטילית, עשירה. בולאני פירק את השירים ובנה אותם מחדש כשהוא נותן דרור לדמיונו היצירתי, מפעיל חוש הומור יוצא מהכלל, לא חושש מניואנסים נועזים, מעניק חופש לנגנים, רוקם ערב ג'אז על שירי ארגוב שהוא גם ערב מרתק של מוסיקת עולם – בקצבים, בצבעים, בהרמוניות, מנוגן נפלא בטכניקה, בתחושות, באינטראקציה בין הנגנים.
אלמנט ה"וורלד מיוסיק" בלט בעיקר בדמותו הצבעונית של האקורדיוניסט האיטלקי (יליד סרדיניה) אנטונלו סאליס, איש שכמו נחת למשכן היישר ממסיבת חופים טרופיים שטופי שמש, בנדנה אדומה על הראש סנדלים, תזיזיתי, זרוק, פעלתני. סאליס ליווה את נגינתו באקורדיון בקולות מוזרים, בסגנון המוכר ממוסיקת הניו-אייג'. נדמה לי שלא סתם בולאני בחר בו. הנגן האיטלקי רצה להפוך את המפגש עם השירים של ארגוב לחגיגה מוסיקלית, שאין בה רגע משעמם, כולל הקטעים השקטים. בקטע ההדרן, היחיד שאינו של ארגוב – "לא צפוי" – אלתר ההרכב בחופשיות מתפרעת, נפתח כמו מניפה צבעונית ענקית. וזו הייתה חגיגה.
הנגנים נשמעו כמו הרכב שרץ עם הערב שנים. שני הנגנים הדנים שבולאני מנגן איתם במסגרת טריו – יספר בודילסן בבס אקוסטי ומורטן לנד בתופים, ובמיוחד נגן הקלרניט הנפלא ניקו גורי האיטלקי (יליד פירנצה), שפרט לנעליים, לבש אותם הבגדים של בולאני חולצה לבנה וג'ינס, לבוש שאולי אמר משהו על הפתיחות והחופש שבולאני לוקח לעצמו כשהוא מנגן, במיוחד עם קבוצה של נגנים שאוהבים את החידוש ואת ההעזה.
אם תשאלו מה אני מבקש לסיום, אז התשובה פשוטה: שידור חוזר! לא בטוח שזה יקרה. בולאני אמר לי בסוף הערב: זה מסוג הערבים החד-פעמיים, מופע של Once in a time. כלומר: ההפסד של כל מי שלא היה, והוידאו מהערב אולי יפצה במשהו.

והפרחים לסטפאנו – פגישה עם משפחת סשה ארגוב

סטפאנו בולאני מנגן סשה ארגוב
חמישיית סטפאנו בולאני מנגנת סשה ארגוב

Stefano Bollani tribute to Sasha Argov Tel Aviv's Opera House

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אני לא חובבת ג'אז . בן זוגי גרר אותי להופעת ג'אז .למרות שאני לא מבינה בג'אז כלום, המוזיקה הייתה נפלאה והפרשנות לשירים פשוט הורסת.
    לגבי הבחור עם הבנדנה -מגניב פלוס. הרבה יותר מהקריין שהיה בתחילת המופע עם חליפה שלו- האם זה חלק מתלבושת באחת ההצגות שם ??

  2. היה ערב מדהים.
    כל שיר קיבל אווירה משלו
    אני מקווה שמישהו הקליט את הדבר המדהים הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות