זוכרים לו לשי עמר את "באושר ובעוני" מ-2001. מאז, נדמה לי, לא השמיע צליל. 8 שנים אחרי, והנה שיר חדש. קראתי הטקסט עוד בטרם מוסיקה, ולא יכולתי לעבור לסדר היום על שגיאות עברית מעצבנות: "אני אני אני אני/בדרך למעלה אני/בדרך אליך אני/לאהוב אחד את השני"… עוד בשיעורי הלשון בתיכון לימדונו ש"אחד את השני" הוא צירוף שגוי – אחד אוהב את השני, ואילו השני אינו אוהב את האחד? או: "אנשים שהם חושבים שהם דלאי למה, אבל הם רק כמה" – ובאמת כמה הם? יגידו: מה אתה עוסק בקטנות. כולם מדברים ככה. שידברו. כשמדובר בשירים, באמנות, אני בעד שישירו שירים בשפה תקינה.
הדובר בשיריוצא אל העיר חמוש בסכין וב"גיטרה מושחזת" (תפקידו של הסכין? אה, שנבין את המטפורה) ומכאן מגיע לשורה של טרוניות. על העדר השלום, על כך שאין לו מקום בארץ שלו. טקסט מסורבל-מבולבל, שיר שמנסה ללא הצלחה להיות שיר. זה לא שיר עליו. זה גם לא עליו ועליה. גם לא על המצב. סתם. רוקנ'רול מאכזב, שטחי וצעקני.
7 תגובות
שי עמר אתה פשוט אומן ויוצר גדול מאוד בהצלחה
וואוו אני פשוט עד היום לא הבנתי איך שי לא הפך לדבר הטוב ביותר בעולם המוזיקה
אני מאוד שמחה לדעת שאני לא היחידה שאוהבת את הדיסק הראשון
הדיסק נשבר לי בטיול שהייתי ומאז זה הדיסק היחיד שאני מחפשת,, זה שיש לי את הדיסק בטלפון לא ממש עוזר לי,,
שי אל תפסיק לשיר ולעשות מוזיקה טובה !
מתחת שמיכה!
ליאן
היי שי
חיכיתי הרבה זמן לשמוע משהו חדש ממך
אני חושב שהדיסק הראשון שלך היה ועדיין נהדר רק חבל שלא ייחצנו אותו מספיק
אני כן חושב שאתה חייב להמשיך לעשות מוזיקה כי אתה עושה את זה טוב
בהצלחה
חרסונסקי לפחות את שי עמר זוכרים בזכות שירו האהוב "באושר ובעוני" אותך לא יזכרו ולא זוכרים בעבור אף ביקורת טובה או רעה ובטח אם היא לא ביקורת בונה .לתשומת ליבך !!
באמת לא יפה להעליב,
זה עדיין יוצר שראוי לכבוד מינימלי
אני אוהבת מבקרים שבדרך כלל הם רק מבקרים ותו לא הם מזכירים פרשני כדורגל שמעולם לא דרכו על דשא במגרש או נגעו בכדור בחייהם אבל בלבקראחרים כולם אלופים אז גם אני שי השיר מקסים מחכים לבאות ושימותו הקנאים.
חבל שהכל גובל אצלך בהעלבות שווא ובנסיונות להבין את האמן והיצירה. אתה קשקשן גדול וחסר טעם והבנה בכלל ובמוזיקה בפרט!! שי עמר אתה בהחלט בדרך למעלה בהצלחה.. האריה.