"אם אני משוגע אז את לא נורמלית"
בין עין צוחקת לעין מוטרפת, מנסה קובי צ'ינו נעים לשרבט משהו על "אהבה פנומנאלית" שעלתה על שרטון בגין "טעות" והביאה את הבנאדם עד קרשים, אובססיה והזיות.
שיר פופ אמוציונאלי, מתחיל שקט, צליל פסנתר מינוריים, מתפתח במהלך מלודי קליט (סטייל סיקסטיז) לקטע קצבי מידטמפו ומגיע עד מלודרמה בטונים חזקים של נפש מיוסרת – עד קריעת מיתרי הקול. יסורי האהבה ותלאותיה, סבלם של גברים הלומי נטישה, וקובי צ'ינו נעים, לפי זעקות הסיום, יכול לשמש כדוברם.
טקסט: כתוב מגושם משהו. לא חייבים להגיד "אהבה פנומנאלית". או "אובססיה" כדי שנבין לליבו. מוטב למצוא את הפואטיקה הנכונה כדי שהמאזין יבין שמדובר במצב נפשי קשה. מוסיקה: השיר מתפתח יפה, אבל הבעת הרגש בסיומו גולשת להיסטריה.