אמת

זיו רובינשטיין

מילים, לחן והפקה מוסיקלית: זין רובינשטיין
4/5

יסורי זיו רובינשטיין. מנסה למתוח עצביו על מנת להפיק מהם תועלת – "כדי ללמוד לחוש", או אולי להצליח לתקשר עם אותה נקודה במוח שתשחרר אותו מהמצב הלחוץ. אם תועלת – אז הבדידות גורמת לו להבריא, ודווקא לכתו-בריחתו יסייעו לו למצוא את "מעיין כוחו". וככה, בבית הרביעי  מומחשת המועקה באמצעות האישה "שנרדמת ערומה". ובסופו של שיר – בין הזיה ומציאות, בין רצון להיות לבד או איתה – הוא מוצא בו את האמת, שאינה מספקת את הרוגע המקווה.
בלדת הרוק נוגה והטון הדואב והמלו-מלנכולי מעביר תחושות אפילו יותר מאשר הניסיון  לתאר תסכול ומצוקות נפש בזרמי מילים ומחשבות. לא תמיד עומק הרגשנות הנובעת מלחצים כנים מבטיחה שירים טובים, אלא שהלב והפה השווים מייצרים את תחושת המועקה. חבל שהשיר מסתיים בסולו גיטרה ללא סיום של הזמר, כך שהתוצאה אינה שלמה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. אתה טועה !!שיר יכול להיות מדיד ,ועוד איך ,אחרת
    איך נגיע לפסגות ללא מדדים אלמנטרים המבחינים בין טוב , טוב פחות ,לא טוב ,רע .
    על אחת כמה וכמה באומנות .כמו :
    כתיבה מוזיקלית,ציור,פיסול ,ריקוד
    ביצוע ועוד ועוד

  2. סיבה
    וסיבה זו-תוצאותיה הן ה"אמת".
    הינך גם מציין את שירי ב"ציון" -טוב.
    שיר,כדרכה של כל אומנות אחרת-אינו מדיד,אומנות בכללותה אינה מדידה ושכזו מסרבת להיכלא במיגדר ציונים או הערכה נומרית כלשהי.
    לציין שיר כ "שיר טוב" משול לביטוי האבסורדי "ריח טעים".
    ניתן לאמר כי שירי אינו ריגש אותך או כי אינו לטעמך-ועל קביעה זו אין בי ולו שמץ של עוררין.

    אני מודה לך ,בשנית,על שהקדשת זמן מקלדת לשירי-גם אם פסחת על התיחסות ללחן.

    תודה רבה
    זיו רובינשטיין

  3. שלום יוסי,

    ראשית-אני מודה לך על כי האזנת לשירי "אמת" וכי מצאת לנכון לפרסם לגביו דברי ביקורת-אישית ככל שתהיה.
    אין אני,חס ושלום,מנסה לקרוא תיגר על טעמך המוזיקלי או על ידיעתך בנושא ,אותו,אתה מסקר שנים כה רבות-אך עם זאת אבקשך לקרוא את שורותיי הבאות שכן-ה"אמת" משוועת להישמע-על כל גווניה.
    מה היא מועקה?אחסוך ממך את ניתוח כתבי העת העתיקה (מיון ועד ימי הביניים) עת האמינו שהמועקה היא תוצר של אקט חיצוני אותו חווה האדם ובשל כך רע לו–הגדילו ועשו חכמי המזרח הקדמון ששייכו את תחושות המועקה למזג האויר הקר-משם,ד"א, הגיע"WINTER BLUE"-מושג שמעולם לא הוכח מדעית או בכל דרך אחרת. איך שלא יהיה-השינוי הרדיקלי בתפיסת המושג הגיע מכיוונו של הפסיכואנליטקאי פרויד-אשר טען כי המועקה היא חסרת משמעות ולכן לא ניתן לפרשה באמצעות התנהגויות או מעשים. עם זאת ,עם דבר אחד לא היה ספק-אין להתכחש לוודאות הממשית של המועקה-המועקה עולה ומתגלה בהיתקלה בנכונות-או ,עדיף שאשתמש במילה יותר קומפלמנטרית לעיניניו-"אמת".
    מעולם לא כתבתי בשירי שאני מותח את עצביי כדי לחוש–אם תאזין לשיר בשנית ,תיווכח לשמוע אותי שר ש"אני מנסה בכל הכוח.."-אין בשירי זה עדות אחת,ולו הקטנה ביותר,שניסויני זה צלח לי.
    שמיעתך "המשלימה" (כלומר זו המוסיפה דימויים שאינם בשיר) מנחה אותך לכתוב התיחסות למשפטי "את נירדמת עירומה"-כאילו ניכתב לאיזו גיברת או לאשה-בעוד בבית הנ"ל היא אינה מוזכרת כלל וכלל.
    דברייך כי אינך מאמין לסיבת המועקה השאירו בי חותם עצוב כי לא הסברתי עצמי באופן רהוט ,או שמא,אם יורשה לי,אינך ירדת לסוף דעתי-ואם אכן היית עושה זאת היית מגלה שהמועקה אינה תוצאה אלא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות