"תתלבש יפה, אנחנו נוסעים/הדרך תעבור כמו בסרט ישן/יין אדום יצבע את שמלתי/כשושן שתביא לי"
טקסט שמנסה להחזיר את הנוסטלגיה להווה, להביא את מה שכבר נחשבת מציאות מדומה (סרט, סיפור) לראליה. פעם זה היה ככה ממש. היום כבר צריכים לבקש מהילד "להתלבש/להסתרק יפה".
קופצים לבקר את אבא בדרך שתעלה זיכרונות מתוקים וריחות של ערב שבת. "הדרך תעבור כמו בסרט ישן". וכדי לעשות את השיר יותר צבעוני ודרמטי, שופכים גם צבע אדום על השמלה שנראה כצבע השושן, מה שלוקח למחוזות הדימויים של לורקה והפלמנקו הספרדי.
אסף אטדגי ניסה לייצר רומנטיקה פולקלוריסטית מעוררת געגועים שכורכת ימים של חג ואהבה, ריחות של ערב שבת וזיכרונות מבית אבא. טקסט טוב אם כי טיפה מתייפייף, שמנסה להגיד דברים על פער בין הדורות. המנגינה והעיבוד מעניקים לשיר זרימה יפה, שיר נסיעה מידטמפו , צבעי רוק אקוסטיים. שירתה של צנעני איכותית, ומי שטען פעם שהיא מזכירה בסוג הבלדות האלו את טינה טרנר הגדולה, אז הנה דוגמה לא רעה.