במאמר בטור הזה שהתפרסם לפני כחודש, ביקשתי לראות חוזה חתום בין ליאונרד כהן לאמרגן מרסל אברהם, שאמור היה לייבא את כהן. למרסל לא היה חוזה כזה. אבל הבטיח הבטחות כל כך גדולות שאפילו תאריך הופעה בישראל השתרבב לאתר של הזמר.
והנה אחרי כל החתימות והעצומות להבאתו – נודע כי אין מופע של ליאונרד כהן ב-18 בספטמבר באצטדיון רמת-גן. ככה זה אצלנו: קודם כל מפיצים ידיעה. אחר-כך לך תשבור את הראש איך מממשים אותה. תשאלו אמרגנים מקצוענים על הפאשלה הזו. בטח שהשורה התחתונה היא כסף וקבלת רגליים קרות. אני קורא שהאמרגן קיווה שאחת מהחברות הסלולאריות או כל חברה מסחרית אחרית תתגייס להעניק חסות למופע שהפקתו מוערכת במאות אלפי דולרים. אף חברה לא הרימה את הכפפה. 
 והנה הסאגה מגיעה לפרק חדש:  פתאום נמצא מי שיתן חסות למופע של ליאונרד כהן, והוא יתקיים ככל הנראה, ביום חמישי 24.9.09 באצטדיון רמת גן. נותן החסות הוא בנק דיסקונט. נמסר כי מדובר ביריית הפתיחה למהלך שיווקי גדול אותו מתכנן הבנק. אברהם מרסל, מצא אפוא סוף-סוף מי שיעזור לו לממן את הפרויקט. ככה מתנהלים העניינים במדינת הפרובינציה. משגעים את הציבור.

לא צריך להיות אמרגן מקצוען כדי להסביר את מה שקורה פה. . לא מפרסמים דבר, אם אין נייר חתום וכל הקצוות סגורים. אין לי בעיה עם זה שאמרגן אינו מצליח להביא אמן בגלל סיכונים כספיים. יש לי בעיה עם אמרגן שמפיץ ידיעה רק כדי לעורר רעש בתקווה להשיג חסויות, וכאשר אינו משיג ומגיע למסקנה שהוא הולך לקראת הפסדים – מקבל רגליים קרות. יש בכך לא רק חוסר אחריות כלפי מעריציו של כהן, אלא גם פגיעה בשמו ובתדמיתו של ענף יבוא האמנים מחו"ל.
במקרה של כהן, אינני רואה דבר אחר מאשר סוג של אמרגנות החפיף המהמרת על סיכוי להביא את הכוכב. אמרגנות מקצועית אינה קזינו. במקרה של ליאונרד כהן קיבלנו אמרגנות של בית הימורים. חבל רק שאמרגנים מיומנים ומקצועיים שמפרסמים מופע רק אחרי שהכל חתום וסגור – יפגעו תדמיתית מפאשלה כזו.