מוות צפוי מראש?

מייקל ג'קסון

0/5

האם זה היה מוות צפוי מראש? אצל רבים התחושה הזו קיננה. מייקל ג'קסון פילס את דרכו אל מותו במו מוחו המעוות.
לאחרונה כשהודיע על חזרתו לסיבוב הופעות, ביקשו מיליונים להכניס אותם לרשימת המבקשים לרכוש כרטיסים להופעותיו בלונדון..
מייקל הודיע על כוונתו לקיים 10 הופעות ב – 02 ארנה בלונדון החל מה-8 ביולי. באתר ההרשמה לכרטיסים נרשמו 14,000 כניסות לדקה. מנהל העסקים של ג'קסון ד"ר תום מסר כי הסיבה לשובו של מייקל לבמה היא געגועיו למעריציו. פרט לכך, הוסיף ד"ר תום – מייקל ביקש לשים סוף לשמועות בדבר מחלתו. "מצבו מצוין. הסיבה שנעדר מהבמה תקופה ארוכה – משום שהקדיש את חייו לילדיו.
מייקל ג'קסון מסר כי סדרת ההופעות הנוכחית תהיה האחרונה שלו לכל ימי חייו. הוא לא הספיק. התברר גם כי המחלה לא נטשה אותו.
ללא ספק: כוכב הפופ הגדול לא רק של שנות השמונים
 אלא של המוסיקה המוקלטת בכלל – אחרי הביטלס ואלביס. קול מצוין, תנועות ריקוד ששייכות אך ורק לו, התגלמות של השילוב האופטימאלי בין כישרון ענק (למלודיות) ומוסיקה שחורה מודרנית, אבל גם בעל הרס עצמי ממדרגה ראשונה.
מוסיקלית, מייקל הגיע לשיאו ב – Thriller, "מותחן", האלבום המכיר ביותר שלו. נדמה לי שהאלבום הזה העניק לו את תעודת הכניסה ל-MTV, תעודה בה זכו מעט מאוד אמנים שחורים. לא לשכוח את אלבומיו האחרים כ – Off The Wall, Dangerous, Bad.
אבל כפי שהקריירה שלו נסקה לפסגות, כך הידרדרה לתחתיות. אחת הסיבות, אולי הקריטית ביותר – הביזריות שלו. התקשורת התפרנסה מזה. במקום לעסוק במוסיקה שלו, היא התמקדה מבוקר עד ערב באקסצנטריות של ג'קסון – כוכב בן כארבעים וחמישים שמתנהג לחלוטין כמו ילד בן 12, מנותק מעולם המבוגרים, שקוע בעולם הצעצועים שלו מחובר לילדים שמתארחים בעולם הפנטזיה שלו.
התקרית של 1993, כאשר ג'קסון הואשם בהטרדה מינית של ילד בן 13, העמידה אותו במצב מגוחך עד פתטי. מייקל מעולם לא הצליח להשתחרר מהסטיגמה הזו של "אוהב ילדים", שפגעה קשות בקריירה שלו בשנים האחרונות, כשבמקביל נמשך תהליך ההרס העצמי שסימניו – ניתוחים פלסטיים בפניו בניסיון נואש לשמר את ילדותו, תהליכים שבסופו של דבר גרמו ככל הנראה למותו.
בשנים האחרונות חלה ירידה במכירות אלבומיו, הוא כמעט לא יצר, הפך לקריקטורה של טורי הרכילות, אבל המשיך בקשר מסוים עם השאו-ביזנס, ולאחרונה אף החליט לצאת לסיבוב הופעות גדול. בשורה התחתונה – עם כל ההסתבכויות, עם כל ההרס העצמי מייקל ג'קסון היה ונשאר גדול-מן-החיים, אייקון שמקומו בפנתיאון העליון של המוסיקה, במקומות הגבוהים של היכל התהילה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. מייקל גקסון אהב מאוד יהודים הכל סתם שמועות עליו חוץ מזה שמייקל גקסון היה הזמרים הכי מצליחים בעולם הוא גם היה בנאדם טוב הוא אף פעם לא אמר דבר כזה על יהודים או על כל עם אחר מייקל גקסון היה הבנאדם הכי טוב שאנשים אי פעם יכירו וגם השטויות שהוא הטריד מינית. זה לא נכון זה הכל רק שמועות ושקרים. מייקל גקסון אהב ילדים ולא בקטע מיני בצוואה של מייקל הוא נתן לאמא שלו (קטרין גקסון) 40% מהצוואה ולילדים שלו 40% וה-20%הנוספים תרם לבתי יתומים וכאלה והוא היה הבנאדם הכי טוב שאי פעם האנושות הזואת תראה
    עם אתם לא אוהבים את הדירים של מייקל גקסון זה לא סיבה להגיד אליו דברים כאלה
    וכל השמועות שאתם שומעים אליו אלה רק שמועות: דברים שלא באמת קרו/ נעשו!!!!
    תבינו את זה!!!

  2. הזמר מייקל ג'קסון אני הערצתי אותו מאוד אבל שקראתי כתבה עליו שאמר ''היהודים מוצצים לי את הדם'' ירד לי ממנו כך מדבר על יהודים קצת כבוד ליהודים וקצת בושה
    לומר כך זה היה ברור שהוא ימות חצי ימיו שעשה ניתוחים בכל גופו ועישן סמים ועשה שתויות ונגע בילדים. תראו מה עשה הכסף. ירד לי ממנו ואלוקים עכשיו יעניש אותו שדיבר על יהודים כך הוא עשיו ששונא את יעקב . אני מאמינה שגם לשאר המעריצים ירד ממנו שקרו את הכתבה שאמר על יהודים ולא אומרים על זכרו לברכה אסור אנו יהודים והוא גוי שלא יזכה לגן עדן למעלה לא מסתכלים על הכסף שעשה בחייו ולא על הפרסום והכבוד שחלקו לו
    אין מה עוד להוסיף הוא ציער אותי שדיבר על ישראל
    רינת בר /ר''ג

  3. אני הפסקתי להעריץ אותו עוד לפני שהמציא את "הליכת הירח" ללא ספק אחד הדברים
    שהתפרסם בהם, אבל היה לי איפשהו עוד מקום בלב לתקופה שעברה. כך שהחדשות
    עליו אולי הפסיקו לעניין אותי, בכדי לעקוב אחריהן בצורה צמודה אבל ידעתי על: החתונה שלו עם בתו של אלביס פרסלי, הסיפור על המשפט שניהלו נגדו, העמידה על המרפסת ממנה כמעט הפיל את בנו התינוק ועוד…. בכל זאת הבוקר, הצטמררתי מההודעה
    על מותו ואתם יודעים מה, גם הזלתי כמה דמעות לזכרו. הבוקר הבאתי בעמוד הפייסבוק שלי קישור לוידיאו קליפ של להקת "קווין" לשיר Who Wants to Live Forever
    (מי רוצה לחיות לעד) והוספתי – לזכרו של מייקל ג'קסון שסיפור חייו צריך ללמד אותנו
    לחיות את החיים בלי לנסות להאריך אותם בכל מיני נסיונות מוזרים.

    כך אנחנו יודעים ששנות ה-70' וה-80' נחשבים כבר ממש להיסטוריה.
    פארה פוסט ומייקל ג'קסון – סמלים של תקופה יהי זכרם ברוך !!

  4. אתמול בלילה יצאה הודעה שהשחקנית פארה פוסט הלכה לעולמה אחרי מאבקה
    במחלת הסרטן וקשה לומר כמי שזוכר אותה עוד מילדותו בתפקידה ב"מלאכים
    של צ'רלי" שזו לא היתה ידיעה קשה, אני לא יודע מה איתכם אבל לי אישית
    קשה לקבל כל ידיעה כזאת שגורמת לי לחוש שתקופת הילדות מתרחקת לה
    יותר ויותר ללא שוב אלא רק על כנפי הזיכרונות, ובאמת פארה פוסט מזכירה
    לי את התקופה של עיתון "להיטון" ופוסטרי האמצע. עוד מהתקופה ההיא –
    שירים של "הבי ג'יס", כדור הדיסקו המנצנץ וסרט הקולנוע "שיגעון המוסיקה".

    הלכתי לישון עם הידיעה הזאת, והתעוררתי הבוקר עם ידיעה לא פחות קשה –
    "מייקל ג'קסון מת מדום לב". אותו אם מותר לומר, הערצתי קצת יותר. אני זוכר אותו
    עוד בתקופה שהוא היה עם אחיו, בחמישית הג'קסונים, אבל זכור לי יותר מכל היציאה
    של היצירה הראשונה שלו Thriller שהשנה בדיוק ציינו 25 שנה לצאתו. אני זוכר
    שקיבלתי אותו על גבי תקליט, עם פתק החלפה. עוד אז ידעתי שהוא הולך להיות
    הדבר הבא במוסיקת הפופ והחלטתי להשאיר את התקליט ולא להחליף אותו. אז ממש
    אהבתי אותו ואת המוסיקה שלו.

    מאז ועד היום הטעם המוסיקלי שלי השתנה ללא היכר, אבל אני בכל זאת זוכר לטובה את
    הימים ההם. אני זוכר לא מעט רגעים מההיסטוריה שלו. את שביתת הרעב שעשה (שלומר
    את האמת כבר לא זוכר את הנסיבות לה) ורציתי לכתוב לו שלא יעשה שום שטות שתעלה
    לו בחייו. אני זוכר גם את התאונה שהיתה לו על אחד מסט הצילומים שעשה. הוא תמיד
    רצה להיות הטוב ביותר בכל מה שהוא עשה, אם בשואו על הבמה ואם בוידיאו קליפים שיצר,
    זכור לטובה אותו "מותחן" שצולם כמו סרט מפחיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן