"רציתי שהמוסיקה שלי תישמע כמו להשליך את עצמך מעץ או בניין גבוה או כמו שמטביעים אותך בים ואינך יכול לנשום, מצב של או שאתה מתפוצץ או נעלם", אומרת היוצרת-זמרת הבריטית פלורנס וולש Florence Welch בדפי הפרומו שהגיעו עם הדיסק.
ועוד מהדפים – "פלורנס כותבת את שיריה הטובים כשהיא בהגנהובר, כי אז יוצא ממנה הדבר הפראי הזה" 
קולה נוסק וממריא, מלודיות מוזרות. עיבודים יפהפיים. אני מרותק. יש מי שהיא הזכירה לו את קייט בוש. מדברים גם על נגיעות טום וויטסיות וניק קייביות בשירים. אם משווים ומוצאים מקבילות – סימן שמשהו קורה, ומשהו אכן קורה. 
מישהו כתב על סיפורי הפנטזיה שלה – "דימיון גותי", אבל אם לוקחים את הטקסטים שחור על לבן – מבצבץ הנושא הנצחי שאפשר לסכמו בצמד מילים – הכאב שבאהבה.
פלורנס וולש והמאשין, שקיבלה את פרס המבקרים בטקס ה-Brits 2009 נישאת על צלילי שני סינגלים מצוינים מהאלבום You've Got The Love ו – Rabbit Heart . גם Dog Days Are Over ראוי למעמד סינגל וכשאני שומע את I'm Not Calling You A Liar, אז יש כאן עוד סינגל סוחף, מפעים בתחושות שפלורנס מביעה. כנ"ל השיר Howl. והנה גם גיטרות רוק שמטעינות אותה בדציבלים כדי להביע זעם – Kiss With A Fist. 
הזיקית מחליפה צבעים. השיר נקרא Girl With One Eye, פלורנס כאן תיאטרלית, הליווי זורק אותה לצד האפל של החיים, ג'ניס ג'ופלינית. ב – Hurricane Drunk שוב שינוי צבע – הפעם רוקרית טעונה ששרה – "אני הולכת להשתכר למוות" (I’m gonna drink myself to death) כשהיא מלווה במקהלה בסגנון גוספל.
פלורנס היא זמרת שאי אפשר לחלוף על פניה. מוכרחים להיעצר, כמו שמגיעים לכל זמרת גדולה. המוסיקה שלה מיוחדת, קליטה וגם מעובדת יוצא מהכלל, מגיעה ממקומות של סיפורי אמת חיים, של צלילים מהבטן.

Kiss With A Fist