פפראצי

גסטהאוס

מילים: אייל עדות ואורן שטרית. לחן והפקה מוסיקלית: אורן שטרית
3/5

"גסטהאוס", הרכב הפאנק מאז 2004, הגיע כנראה לשתי תובנות. אחת שהשפה האנגלית בארץ אינה תורמת לרייטינג, למרות שפאנקי ואנגלית משתדכים טוב יותר מאשר פאנקי ועברית. וגם: אם כבר הולכים על פאנקי בעברית, אז שיהיה מספיק פופוליסטי – שיספק גם כאן קצת רייטינג. השיר מביא רשימה ארוכה של סלבס אהובי צלמי הצהוב  – מצביקה פיק דרך דץ ואהרוני בואכה שרי אריסון עד ג'ודי מוזס ניר שלום. כל שם ועוד משהו שמודבק די סתמי ("דני רופ דופק שקשוקה/ צביקה פיק בתוך מתוקה") – כאשר הרף הוא – מי אתה והאם מגיע לך להיכנס לתוך הז'ורנל, וגם המסר הנדוש משהו – "מרחוק הכול נראה נוצץ/ סופו של כל בלון להתפוצץ".
לא ברור מה רוצים כותבי המלל – לגחך על התופעה הפפראצית או ללכת על קטע תוכחתי חינוכי. בשני המקרים יש כאן משהו אנכרוניסטי. להגיד לנו שתמונות הצצה ורכילות הן שטויות במי אפסיים של צהובונים שמאכילים במציאות נוצצת שאינה אלא בלון אוויר שיתפוצץ – זה כמו להגיד שפוליטיקאים מושחתים. הומור חלש, מסר ממוסמס. המוסיקה היא ניסיון לעשות קצב פאנקי. הקול המזמר נורא מגושם, בולע מילים, שירת רבים וקול סול נשי מסלסל בפזמון מייצרים איזשהו גרוב. מעט מדי, סתמי מדי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אגב סתמי מדי, קבל משפט סתמי שלא עבר טיפת הגהה: "הקול המזמר נורא מגושם בולע מילים, שירה רבים וקול סול נשי מסלסל בפזמון מייצרים איזשהו גרוב".
    ממבקר שקוטל כל טקסט שני הייתי מצפה ליותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות