בריטניה חוטפת מייקל ג'קסון כמו בייגלה חם שחוטפים אנשים מתים מרעב. לא ייאמן שמלך הפופ היה צריך למות כדי שלא פחות משישה אלבומים שלו יובילו את הטופ 20. צפו במצעד כדי לשפשף עיניים.
חזרו לפסגה אוספיו הגדולים – The Essential, Number Ones, גם Thriller, The Motown Years עם Jackson 5. Off The Wall. מייקל ג'קסון "מכר" 1.75 מיליון סיגלים ואלבומים בבריטניה בלבד מאז מותו.
מה קורה פה? אגדות בחייהן הם בטח אגדות גדולות יותר במותן. זוהי הפסיכולוגיה הפשוטה שעומדת מאחורי הטרנד. לא לשכוח: זיכרון הולך טוב עם מוסיקה. זה גם סימפטום לתקופה של קניות מותגיות במסות אדירות. צריך רק Triggerפתאום המותג שוב מבוקש.
האגדה הלכה אבל האגדה נשארה ומתפתחת. נשארו התמונות, השירים והתקליטים. גם באלביס אי אפשר לגעת עוד, אבל אפשר לראות ולשמוע, נשאר הדמות שמזוהה עם הרוק’רול הישן והטוב. יש אגדות שקשה להרוג אותן גם אחרי מותן. חוק שימור הכוכבים הגדולים מהחיים עובד בעוצמות חסרות תקדים גם במקרה של מייקל.
התקשורת שסיקרה את מותו שימשה קטליזטור. האיצה את הפיכת האיש לגדול מהחיים ביום-יומיים שאחרי מותו. אמריקה כולה השתתפה בהפיכת הכוכב למיתוס. לא שמנה שכמו במקרה של אלביס מדובר בשני סופרסטארים שפיתחו סוג של הרס עצמי שהוביל למותו. אלביס מלך הרוק נתגלה בסוף ימיו עירום. מלך שלא ידע לשלוט בעצמו, בקריירה שלו, שברח מעצמו ומהמציאות, בסמי הרגעה. שפיתח תהליך של הרס עצמי מואץ. רבים שכחו שאלביס בשנותיו האחרונות היה רק צל פתטי של תהילתו הגדולה.
גם מייקל ג'קסון – כפי שהקריירה שלו נסקה לפסגות, כך הידרדרה לתחתיות. כוכב בן כארבעים וחמישים שהתנהג לחלוטין כמו ילד בן 12 מנותק מעולם המבוגרים, שקוע בעולם הצעצועים שלו מחובר לילדים שמתארחים בעולם הפנטזיה שלו.מפתח הרס העצמי שסימניו – ניתוחים פלסטיים בפניו בניסיון נואש לשמר את ילדותו, תהליכים שבסופו של דבר גרמו ככל הנראה למותו. עם כל ההסתבכויות, עם כל ההרס העצמי מייקל ג'קסון היה ונשאר גדול-מן-החיים, אייקון שענכנס לפנתיאון העליון של המוסיקה. מי שרוכשים היום את דיסקיו, מדליקים נר לזכרו, מהסוג שאינו דועך לעולם.
