יום יבוא, הרויאל פילהרמונית מצדיעה לשירים ישראלים

דודו פישר קולין שחט

התו השמיני
4/5

שירים: יום יבוא (דואט דודו קולין והמקהלה), הנני כאן (דוד פישר), דברים שרציתי לומר (דודו פישר), שוב לא נלך (קולין שחט), יד ענוגה (דודו פישר), הרעות (קולין שחט והמקהלה) כשהלב בוכה (קולין שחט והמקהלה), החגיגה נגמרת (דודו, קולין והמקהלה), שירת הנודד – (קולין שחט), הליכה לקיסריה (קולין שחט והמקהלה), שיר שמח (דודו, קולין והמקהלה)

 

הקלטות: אולם הנרי ווד לונדון 4-5.08.2008

 

עיבודים, תזמור וניצוח: שמעון כהן.

 

מפגש בין שני זמרים גדולים לצורך "קאברים" לשירים גדולים יכול להוביל לתוצאות מרגשות או /עד מיותרות-מגוחכות. לא כל שיר ישראלי "קלאסי" ראוי לאינטרפרטציה של קולות גדולים. לעיתים עדיף שהשירים יישארו אצל המבצע המקורי. שמעתי 12 קטעים סולואים של דודו פישר, של קולין שחט, דואטים יחד עם מקהלת הגוספל של עופר פורטוגלי בהקלטה שנערכה בלונדון.

 

את דודו פישר אין צורך להציג. יש שמכנים אותו "היצוא המובחר של ישראל", זמר וחזן לכל עת, לכל מסגרת מהמחזמר ועד לתזמורות המפוארות.

קולין שחט יליד יוהנסבורג דרום-אפריקה, עלה לישראל ב-1992, זמר בריטון שמתמחה בשירה קלאסית, הופיע עם מיטב התזמורות.

 

"יום יבוא" (דן אלמגור – בני נגרי) הייתי משאיר אצל רותי נבון ו"אל תקרא לי שחור" הביצוע פומפוזי, חוטא לקונטקסט הסול ריתם נ' בלוזי.

"הנני כאן" (חיים חפר – דובי זלצר) העיבודים של שמעון כהן הם משב רוח נוסטלגי מחמם להב מוסיפים נופך של עצבות יפה לשירים. השיר מוכר כמובן מיהורם גאון. דודו פישר שר ברגש רב, אבל זוהי בעיקר גרסת רגש ללא פרשנות מיוחדת שתצדיק גרסה נוספת (לגאון) לשיר היפהפה הזה.

"דברים שרציתי לומר" (יעקב רוטבליט – יהודה פוליקר) עיבוד יפה לפסנתר, לצ'ל ולתזמורתו. שיר מרטיט, אבל גרסת פישר רוויית פתוס מופרז. חוזר לפוליקר.

"שוב לא נלך" (שמואל רוזן-אפי נצר) עיבוד עומק סימפוני שמעניק לשיר יותר ממה שהוא.  ביצוע מיושן משהו. בעיות מבטא. כשאומים – ככה לא שרים היום – מתכוונים לזה.

"יד ענוגה" (זלמן שניאור-עממי בדואי) עיבוד פיוטי לאבוב, ביצוע תחושתי יפה ומדוד של דודו לשיר, ללא פאתוס.

"אדון עולם" (מילים מהמקורות – עוזי חיטמן) עיבוד סימפוני שעושה חסד עם המוסיקה של עוזי חיטמן. דואט במקומו. שילוב יפה בין שני הזמרים. שיאי הרגש.

"הרעות" (חיים גורי-סשה ארגוב) העיבוד מחזיר את השיר כמשב חם מהעבר. קולות המקהלה – טוהר המוסיקה. הביצוע של שחט – מנופח מדי.

"כשהלב בוכה" (יוסי גיספן-שמואל אלבז) עיבוד קצבי דרמטי (כשל פעימות לב) לשיר המוכר משרית חדד. דודו פישר מפעיל את מלוא טנורו כדי להעניק לתפילה עומק רגשי העצובה. צליל החצוצרה –  הברקה.

"החגיגה נגמרת" (נעמי שמר) דואט יפה אם כי מעט מנופח של פישר את שחט (שוב בעיות מבטא), בטח לא עד כדי כך שאעדיף אותו על פני "הכל עובר חביבי".

"שירת הנודד" (אהרון אשמן – מרדכי זעירא) בואו נאמר את זה ישר ולעניין: חבל על הזמן. מעבר לביצוע הרע, תמיד מומלץ לחזור לאסתר עופרים הגדולה.

"הליכה לקיסריה" (חנה סנש-דוד זהבי) גם כאן העיבוד הסימפוני של שמעון כהן הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה, מהביצוע, והפעם שחט – הופך את השיר לתפילה יהודית מרגשת. שילוב המקהלה הזכה והצחה – פסגת המוסיקה. 

"שיר שמח" (יעקב אורלנד-מורדכי זעירא) כשמו כן הוא, דואט שממלא בתחושת חגיגיות גדולה, וכל שנותר זה להצטרף לקולין ולדודו.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן