מיתר קוטלר גייס את ענת בן חמו כדי להעצים שיר המתבסס על המשפט הנפוץ והנדוש "הכל או כלום". על עטיפת הסינגל תצלום של אדם שאת זעקת פיו סותם שעון, יענו מטפורה פילוסופית. השיר ינמיך את הציפיות.  
מתחיל איטי בצליל אווירה מלנכולי, ניסיון לעשות מכלום מלודרמה. בדואט שרים מיתר וענת – "מה יש שם בכלל?" במשמעות של – נכון שאנחנו לא מסתפקים במועט, אבל גם אם הולכים על הכל – עדיין זה לא כלום. את הרעיון הזה מנסה קוטלר ליישם גם על היחסים בינו ובינה במנגינה סבירה ובטון מלא תשוקה וכוונה. "תקחי אותי כולי או כלום" – תובנה פשוטה עד פשטנית, שאינני מבין למה היא ראויה להגיע ברגשנות מופרזת כזו. קוטלר עשה מהשיר תיאטרון טיפה היסטרי, מה שנשמע יותר יומרה מאשר אמירה אותנטית.  אני אומר את הדברים על רקע התחושה שיש כאן יוצר בעלפוטנציאל להגיע לאמירות מוסיקליות יותר בשלות ובוגרות מאשר הבוסר הזה.