יסלח לי איציק איזמרלי, אחזור על השאלה גם בפעם האלפיים: האם זמרים בעלי קול מתת-אל חייבים לקחת אחריות על מכלול יצירתם. התשובה היא כפי שהבנתם לא חיובית. לאיציק איזמירלי יש קול מלאכים. יש כישרון להלחין מנגינות, לבחור עיבוד – משדרג. בכל מה שקשור בטקסט. הוי.
נתחיל בשגיאות עברית בסיסיות: איציק, במר לו, בניסיון להעביר את תוגתו כתב-שר: "מהרהר האם יכל להיות שונה", "יכל" בקמץ פתח. אני מקווה שכבר תיקנוהו, שבעברית יש רק "יכול". נכון שרבע מדינה מדברת ככה, אבל אני בעד לתת כבוד לשפה. עם כל הכבוד לרבע מדינה. לא לחלל אותה.
השיר עוסק בהחמצה, בתחושת "פספוס איומה". חריזה פשטנית, שפה לא מוסיקלית. איזמירלי שר על "חלל אומלל שאינו מרפה ובי הוא משטה", ועם כל התחושה שהאיש חש מדוכדך, עדיין המטפורה הזו ("חלל אומלל שמשטה") היא שרבוט סתמי. מה הוא רוצה מהחלל המסכן? אילו איזמירלי היה מחבר את הקול והמנגינה לטקסט יותר אורגני שגם היה מבהיר מה כואב לו באמת (מתקשה "לסלוח… החמצה… פספוס..לא הייתה לי הכוונה" יאללה תגיד כבר מה הבעיה שלך!), השיר יכול היה להיות משב רוח מוסיקלי כובש. קול רגש שמסלסל נפלא, שליטה וחלוקה יפה של אנרגיות, עיבוד אקוסטי מוצלח לכלים מזרחיים ומערביים. באמת, למה לפספס? חמישה כוכבים על הקול וההבעה. על זה אני חותם.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
2 תגובות
איזה כבדות כמה כובד
לא לחלל – אתם יותר מדי מגזימים .
איציק איזמרלי – בהצלחה עם השיר החדש – קשה לזכור שיר כל כך יפה מיוחד ורגיש , ואיזה קול יפה ונעים אהבתי 🙂