בוצ’לי הוציא באקט מסחרי צפוי אלבום לקראת קריסמס. והפעם הלך אצל לורין מאזל שעיבד לו את "הקונצ’רטו ארנחואז" של רודריגו, את ה"מאטינטה" של לאונקאבלו, את "ברקרולה" של אופנבאך, "שיר אהבה" של ליסט. גם כינורו של מאזל מעורב במסכת הרומנטית, ובסך הכל מאזל מציל את הזמר משמאלץ. בוצ’לי הולך על בטוח, רפטואר מאוזן, ליווי של הסימפונית של לונדון. מה יש להוסיף:  טנור ענק, רווי רגשנות ודרמטיות, עם טווח הבעה וקול שטובים לכל חובב אופרה, מתחיל גם מתקדם. ולא רק