צלילי פסנתר מחניפים חוברים לטון התשוקתי-המדוכדך-רגיש-מתרפק הזה של ליהי עטר שמנסה להכניס למצברוח מלו-מלנכולי מתקתק.
לפני שנמשיך: מורגש פרויקט חדש באוויר. הדיסק הגיע בעטיפת קרטון, עטוף בפיסת בד מאוירת בתצלום הדיסק. השקעה שאומרת – יש ציפיות באוויר.  לא תמיד חייבים כוכב נולד. אפשר לפרוץ  גם בלי . ליהי עטר, לפי הסינגל, מסתמנת כמי שתעשה את זה.
הטקסט מתקשט בתיאורים מטפוריים אפופי אווירה – "כשהשקט מנשק את החושך" (יפה!) כדי לתאר מעין רטרוספקטיבה של מי שהייתה נאהבת. "כמה אהבת אותי"… למרות הטון החמלתי הכמו מתגעגע – לפי הטקסט היא אינה מנסה להשתתף בצערו של החושק. לא חושבת עליו. "אני כבר לא חושבת עליך/לא חוזרת בזמן/כבר לא חושבת עליך". נשמע חסר אמינות משהו כי כל השיר הזה הוא חשיבה עליו…הגעגועים קיימים בטון של ההבעה – למרות ש… "אוהבת מישהו אחר".  לא הכי הסתדר לי.
לליהי עטר קול והבעה שמכניסים אותה לליגת על מאוד צפופה של זמרות מיינסטרים ששרות על יחסים. יודעת להחצין רגש בטון רגיש, שליטה יפה בקול, גם טיפוס מבוקר בסולם הרגש. העיבוד של טל פורר – מצליח להטעין את השיר ברבדים יפים. אז פרט לטקסט הבעייתי משהו – יש כאן זמרת שנותנת סיבה להמתין לשירים הבאים שלה.