"שחורה אני ונאווה/כשושנה בין החוחים/כי נפשי חולת אהבה/רפדו אותי בתפוחים"…
בשיר השירים מצטייר צבע עור כהה כשיא היופי, כמו שנאמר "שחורה אני ונאווה", לא ברור מה האופנה כיום, אבל נראה שעדיין עור שזוף נחשב לסמל היופי, למרות ששיזוף יתר אינו יפה לבריאות. מילא, לא בטוח שנשות החיל, מור לחיאני, יעל שחר, רויטל גרינברג, התעמקו בסוגיה כששיגרו הסינגל אחרון לפני אלבום – קאבר לשירו של שימי תבורי. למה "שחורה ונאווה"? למה לא. גם זו תשובה.
הביצוע והתזמור נשמעים דאנס חאפ לאפ כוחני שתוקף אותך כאילו עשית למישהו רע. הגם שקוראים להן "אשת חיל" – אין זה אומר שהן צריכות ללכת על ביצוע כה תקיף ואגרסיבי. ההערה אינה רק לבנות אלא למעבד השיר שניסה לעשות מזה דאנס עם אלמנט מקומי, כסחני ובוטה, אבל יצא אינסטנט, לא עושה חשק אפילו לפזז לצליליו.
2 תגובות
אויש.. מה אתה מבין..
אוי ואבוי…………………………..
איזה ביזיון.