שירה: ראובן חיון. קלידים: גייא חייק
"את אומרת/ אין בי כוח/ להיות איתך/ זה תמיד מוגבל/ תביני / זה מה שמחבר אותך אליי
את אומרת/ אין בי שקט/ לחיות איתך / זה תמיד לבד/ תביני זה מה שמפתה אותך עכשיו/
את עולה אלי/ בדרך חזרה ממך/ אולי/ את רוצה הכל/ זה מסוכן/ זה מסובך/ את שואלת איך לברוח?/ להישאר זה כל כך מורכב תביני/ הדרך לא תיקח אותך מכאן"
בריטון אפלולי עמוק שר בסגנון מיושן משהו על יחסי הבינה-בינו מנקודת מבטו. מנצל את האינטליגנציה הרגשית לטובתו. משחק אותה כמי שמבין את חולשותיה ביחסים איתו, סוג של מניפולציה – שנוטלת ממנה יכולת לבקר אותו: זה אני, הוא אומר לה, וזה מה שמחבר אותך אלי. אל תבואי בטענות., שר חיון במעין התנשאות
המוסיקה פשוטה, נטולת קסם מלודי, חיון שר את השיר בקלילות מנוטרלת רגש שיש בה גם סוג של ארוגנטיות – כאילו אומר לה – זה מה שיש. זה אני. הכל כאן על תנאי. העיבוד שם דגש על קלידים, גם סולו גיטרה שמעניק לשיר מימד רוקי קצרצר, אבל הביצוע נשאר במימד של הזמר המכונה "קרונר", לא טעון עצמו בעוצמות של רוקר. למעשה – לא טוען עצמו במשהו הזה שנקרא "נשמה", ואולי חיון התכוון למשהו פונקציונאלי ביחס אליה – שירה ללא נשמה.
3 תגובות
ראובן חיון הוא מלך בכל מה שהוא עושה
התחברתי למילים, יוסי כנראה לא היה נשוי, יש הרבה הומור שחור ויאוש שנראה לי שהוא לא קלט.
אני דווקא חושב שהלחן מאד מוצלח, מהטובים ששמעתי לאחרונה.