רוק תוצרת ישראל? הפכתי והפכתי במארז הדיסק. הכל כתוב באנגלית. גם העיצוב לא מרמז. אבל לא יאומן כי יסופר. מה שנשמע "הדבר הבא" במרחבי הגלובוס הוא מייד אין יזראל. תקשיבו לטונים, לגיטרות.

ההרכב נקרא Behind the Sun – מדרום הארץ, והנה מתברר כי מהדרום תיפתח הטובה לרוק המקומי: כבר בשמיעה ראשונה – הפקה מהוקצעת ומלוטשת, ממש לא מקומית. טקסטים ממוקדים לא פשוטים הנוגעים בטראומות שמגיעות מתחושות אמת.
מי ומי ומאחורי השמש? גד ארז – שירה (הזכיר לי את אדי ודר), אהרון ליבר – גיטרה, דן הנרי לוי על הבס וסער גור – על התופים. המוסיקה בהגדרה מאוד מכלילה – heavy rock, עם נגיעות פרוגרסיב 70 (השיר "אוקטובר 77'" המצוין הזכיר לי בחלקו את ג'טרו טול) , גראנג' 90, שירים שמנסים להאיר מצוקות של אנשים באזור הזה של העולם, הספקנות שאינה מרפה, הציניות.
ליבר וארז כתבו בין השאר על חברה מתמוטטת, שוקעת ומידרדרת, גם על כשלון יחסים אישיים, מנהיגות מושחתת, טרור עולמי, נוראות המלחמה מתוך ניסיון אישי מול קדושת החיים. רוק חצוב מהנשמה – fifteenth dawn, שנפתח במילים: "בוקר טוב בדידות, חברתי הותיקה, אנחנו שוב יחד … הלו יאוש אנחנו שוב פנים מול פנים… אם המלחמה היא התשובה – מי שואל את השאלה". sour days הוא מהקטעים היותר רגועים-אקוסטיים באלבום .  אותם מניעים תחושתיים  שנוגעים במצוקות הנפש. גד ארז יודע לטפס בסולם הרגש כדי לזעוק את תחינתו למצוא את הדרך האמתית להשתחרר מ"מבוך הימים הקשים". שיר חזק מתוזמר היטב בקשר שבין שירה לגיטרות. מצוינת גם הפואטיקה של שיר מס 6 – Running Water – על חוסר תוחלת בהמשך החיים כאן – אין עוד במה להיאחז, שר הזמר, ויש כאן שורה I'm Burning Pages To fill The ink again – ואי אפשר שלא לאזכר את האלתורים המופלאים  בגיטרה ב – Strong Wind שנמשך למעלה מ- 8 דקות, שיא הדרמה של הדיסק.
מדובר בתלכיד רוק חסר פשרות – זמר טעון במטענים אמוציונאליים, צלילים שמגיעים מהבטן והלב למיתרים ויוצאים בטונים עוצמתיים עשירים, בטווח קולי עצום שמזכיר את גדולי הסולנים בז'אנר. צליל גיטרה אמוציונאלי מהזן המשובח, ובמילים פשוטות – להקת רוק ישראלית ליצוא ללא טיפת נחיתות.