"אני נשבע לך/ אתן לך מה שבא לך/ אצחיק אותך אם רע לך/ ואוהב אותך// איפה היית כל החיים שלי/ חיפשתי רק אותך…"

הוא מבטיח לאהוב אותה ("ואוהב אותך") ומה עכשיו? עכשיו הוא שופך כל מה שבצקלון מילות החיזור שלו. "אם קר לך אדליק לך את השמיים". לא תנור חימום טורבו – כל השמיים – כתנור. ו"אתן לך מה שבא לך". גילי זכאי –  תירגע. אפשר להיסחף באהבה, אבל יש מה שנקרא Limit, יענו – כשנותנים הכל – זה בא לה בקלות, והיא דווקא עלולה להתקרר.  לא יעזרו אז שמיים דלוקים.

אני לא מאמין שאני מתעסק עם הטקסט הקטן הזה.  המוסיקה תואמת. מנגינה וקצב – סבירים, כל המרכיבים שלוקחים את השיר לאולם השמחות הים-תיכוני, אבל בלי הרבה השראה. רז חדד שר את זה Flat כאילו תוכנת לביצוע. העיבוד של תמיר צור משתמש בכל הקלישאות. שיר שמדשדש אי שם בתחתית טבלת שירי המוסיקה הים-תיכונית הארצישראלית. רז לחדד: לך על חומרים משובחים יותר.