הזהירו לא להגיע במכונית. אז הלכתי איזה ארבעה חמישה ק"מ. הצטרפתי לעדר שמדונה קראה לו Israel.

Israel שילמה בוכטות של כסף של המדונה. תקוה אנוכי  ש –Israel  הרגישה אחרי כמעט שעתיים של מופע כי קיבלה תמורה נאותה לשקלים ששולמו על כל כרטיס. אין לי שום ספק שהנמוכות והנמוכים שילמו ביוקר על קומתם. לעומתם הגבוהים – לא חסו על הנמוכים , כי הם רצו גם לצלם את האירוע בסלולרים. אם כבר גבוהים לפחות שיצא להם משהו מזה.

 יום שלישי 1 בספטמבר 2009. לילה ראשון עם הסטיקי אנד סוויט של מדונה בדשא של גני יהושוע. אני סרדין עם עוד ככה וככה עשרות אלפים ממתין לנערה בת החמישים. משהו כאן הולך להפתיע? בחלומי אני רואה את מדונה בצוותא, כשלולה עולה לבמה להעניק לה פרחים. אני מתעורר לפתיחה של שאו אדיר. מסכי הענק תמיד כיכבו בהופעותיה. גם כל תנועות הריקוד האלה תואמות את מה שמדונה כבר עשתה בעבר. אבל בואו נגיד שאצל מדונה אין משהו שהוא אינו אפטודייטד. שיר הרטרו מגיע ברמיקס עם הרד רוק עם מוסיקה אתנית.

 מה כאן יותר עכשווי. קלאב דאנס או רוק אייטיז. או מוסיקת עולם. מאדג' Madge משחקת אותה על גיטרה ברגעי הסיום של המופע. אישה בת חמישים נלחמת  בגבורה על נעוריה. אין מה לדון בגזרתה. חבל"ז. שרירית. מושלמת.  שני מתאגרפים ממלאים את חלל הבמה לאורך Die Another Day. מה הם עושים בסרט שלה? . 

 היא משדרת "ביזנס" מ – Candy Shop. כאילו אומרת: אני הולכת להרביץ שאו חבל"ז. גם בהמשך יש תחושה שהיא מטילה את כל יכולותיה על המופע הזה. Beat Goes On חושף את המכונית הלבנה ה"פימפ קאר' שלה. מאחוריה על המסך מופיעה דמותו של קניה ווסט. פורטת על  גיטרה ב –  Human Nature. בריטני ספירס מופיעה על המסך מול מצלמות בקרה, מאבדת את שלוותה, נכנסת לטירוף. מטפורה שלה לחייו הקאוטיים של כוכב הפופ. היא מנסה להיחלץ ממעלית ושרה I’m Not Your Bitch. Vogue – עיבוד מחדש לשיר בכוריאוגרפיה חדשה. Die Another Day – בשעה שמדונה מחליפה בגדים – שני רקדנים עושים קרב בזירת איגרוף.  Into The Groove – צעדיה עם הרקדנים מושלמים. אני מוריד לה מיד 20 שנים. כאן אפשר להגיד – מדהימה.  Borderline – ושוב ממציאה את עצמה מחדש בגרסת 2008 לשיר הקלאסי, והפעם נוספת גיטרת רוק כבד לרמיקס.

She’s Not Me אישה בדמות מרילין מונרו במה ועוד נשים ורקדנים נכנסים לפעולה על מסלול הדוגמנות. לבושים לפי בחירותיה של מדונה. גם כאן היא עושה פאן בלעג לתחפושותיה הקודמות. את Music מקבלים במיקס טכנו חדש שמתחיל בסמפל של Last Night A Deejay Saved My Life של Indeep.. לפני הרמיקס של Rain מקבלים וידאו עם המוסיקה של Here Comes The Rain Again של היוריתמיקס. רעיון נחמד, אבל לא מבריק עד כדי כך שכדאי להוסיף עליו עוד מילה.
ב – Devil Wouldn’t Recognize You – מדונה ליד הפסנתר בסטייל אלוהי, המון אורות שמקיפים אותה. לא חשוב אם היא ניגנה. זה לא הסיפור. ב – Spanish Lessons מקבלים אחלה רקדן בסגנון. ב – La Isla Bonita/Lela Pala Tute  מדונה הולכת על שאו אירוויזיוני עם המון השפעות צועניות, לא משהו ששיך, תצוגת הג'יפסי הפולקלורית – החלק הפחות משכנע במופע. רקדנים ומוסיקאים בלבושים צבעוניים מצועצעים אבל בואו נגיד – צבע לה את הערב בצבעים יפים. וגם בלדה נוגה בתוך השאו – You Must Love Me מתוך "אוויטה", והנה שומעים את קולה בהיר בהיר. גם כאן מדונה לא איבדה דבר. משתפרת והולכת. זהו אנטי קליימקס במופע מאוד דינמי ואנרגתי. ב – Get Stupid Remix – היא שרה על רקע קליפים עם מסר פוליטי על עולם מחורבן עם דימויים של משטר רודני, רצח עם ושחיתות פוליטית.

 האם אני רואה את דמותו הנשקפת של ג'אסטין טימבלרלייק  ב – 4 Minutes? ובכן, מה שהתגשם כ פרומו אמיתי לטור שלה – הפעם בגרסה וירטואלית, כשהוא מופיע על מסך מאחוריה. שיר גדול. Like A Prayer מוגדר כגרסת Gay לשיר האורגינלי  והכל כאן מעוצב לתכלית הזו כולל סמפל מלהיט דאנס מ-1992  של פליקס  הערב מסתיים ב –  Give It To Me . מדונה רוקדת את עצמה עד לרגע האחרון וממשיכה ליהנות מכל רגע. המסך מודיע Game Over. אין הדרנים. נדמה לי שהקהל ידע על כך לפני.

 מלכת הפופ עושה פאן על הבמה. נראית כמי שנהנית מכל רגע, ובגיל 50 נמצאת בכושר של מתעמלות רומניות בסיום מחנה אימונים לקראת האולימפיאדה. המון סיבולת לב ריאה ופיתוח שרירים במיוחד ברגליים, כי היא ממשיכה בשאו של הרבה תנועה, רוקדת המון. הכוריאוגרפיה במופע מסוגננת בעיקר היפ הופ עם פזילות כאלה ואחרות. הרבה שירים מהחדש שלה Hard Candy, על חשבון להיטים גדולים. אבל לא הלהיטים הם הסיפור של המופע הזה, אלא ההצגה, והצגה הזו יכולה גם  להפוך אלבום בינוני לספקטקל, ולזה בדיוק מכוונת מדונה. היא לא באה לקדם אלבום אלא לעשות מופע עשיר תנועה, שמח, אטרקטיבי. מבחינה זו – אין לה מתחרות. לא קיילי ולא גאגא. מדונה היא עדיין רמה בפני עצמה, ליגה אחת מעל כל אמן ואמנית פופ. צעדי הריקוד שלה מלוטשים ומהוקצעים, קולה מושלם כמעט כמו שמקבלים מהקלטת אולפן. לא כל כך חשובה איכות הכוריאוגרפיה כמו היכולת של מדונה לבצע כל תנועה ללא מאמץ (מי מאמן הכושר שלה?) בביטחון, בנוכחות בימתית. האנרגיה עצומה שהיא משקיעה באקסטרווגנצת רוק תיאטרלית.
אין לי שום ספק כי מדונה רוצה להוכיח לעצמה ולקהל כמו בכל הקריירה שלה שהיא עדיין הגדולה מכולן בכל הקשור להופעת פופ.

Candy Shop, Beat Goes On, Human Nature, Vogue, Die Another Day, Into The Groove, Heartbeat, Borderline, She’s Not Me, Music, Video Interlude Rain remix, Devil Wouldn’t Recognize You, Spanish Lessons, Miles Away, La Isla Bonita/Lela Pala Tute, You Must Love Me, Get Stupid Remix, 4 Minutes, Like A Prayer, Ray Of Light, Give It 2 Me.

מדונה ההופעה גני יהושע ספטמבר 2009