דמויות

הראל סקעת

ארומה מיוסיק הד-ארצי
4/5

הראל סקעת כבר מחלק את עצמו למי שהיה ומי שהווה. בשיר הראשון, "תמימותי", לפי מילים של כפיר אפשטיין – על השקט שאחרי הופעה בצפון ש"מזכיר את עצמי הישן"., הולך סקעעת על מלודרמה מרוחה בשכבה עבה של רגש. שיר שמנסה לומר משהו על התפוגגות מצב תמימותו. געגועים לדמותו הקודמת. טקסט חלש שדן ברפרוף בפער בין העכשיו לאתמול מבלי שהמאזין יבין את פשר הדרמה. מי זה האיש האחר הזה שעומד שם עכשיו במקומו? סקעת יודע דברים. המאזין שאינו מכיר את סיפוריו – מתייחס רק לנתונים של השיר. ומבחינה זו – הטקסט חלש.

מצד שני, לפי טון הרגש והצלילים המלנכוליים יש כאן סאבטקסט שאומר דברים על התרחשויות פנימיות. סייסמוגרף הרגש מעיד על ריגוש בסולם 8 או 9. המנגינה והעיבוד מזכירים את "חולשתו" של סקעת לשנסון הרומנטי. עם קצת יותר חיספוס הוא יהיה השארל אזנבור הישראלי. צליל האקוסטית של דוד טסה, הרטט של מיתרי הצ'לו של  מאיה בליזצמן מוסיפים רובד חיוני.

כל השירים הראשונים באותו סולם תחושתי.  טנור התשוקה שר על הסוף הטוב שקרב בשיר "סוף" לפי לחן יפהפה של עילי בוטנר, בלדת פופ, סערת רגשות שנוגעת בימי בדידות קשים. הטקסט גם הפעם נוטה לרגשנות יתר במשפטים שחוקים כ"אני אשבור את החומות", ושוב המנגינה והטון הם שמשדרים את הריגוש הפנימי, טון רך, נוגע, מגיע.

הכי שנסון והכי מהוקצע בטקסט ובמנגינה נוגה ומכניעה  –   "שוב" שכתבה קרן פלס בעיבוד יפהפה של זיו קוז'ו, מזכיר את האינטרפרטציה של סקעת. ל"בדידות" של סרז' לאמה. – "שוב מבטך העצוב מתארך/ אל גבי המופנה לתמיד והולך" – והנה רמת כתיבה אחרת של טקסט גם כשמדובר בשיר אהבה נורא רומנטי. מבנה יפהפה, מאפשר לסקעת לחלק היטב אנרגיות, לספר סיפור. זה שנסון!  קרן פלס, יש לך את הטלפון של אזנבור?

עיבוד אקוסטי יפה בחוסר תיחכומו עשה יזהר אשדות לשיר מידטמפו יפה "ציפור" של בן ארצי – "הו ילד ילד / אין בך מנוח/ לא תמצא מרגוע / גם בעיר זרה" .

"הזמנו אורחים" של דידי שחר  הוא שיר על שגרת חיי של זוג אוהבים שמופרת ע"י אורחים. נעים אך גם סתמי-שגרתי  משהו באלבום. מסוג השירים שבדרך כלל לא מכניסים לסט ליסט של תוכנית.

הבחירה בשיר של יהלי סובול ב"בואי היום"  היא גיוון נכון בדיסק. עיבוד שמנסה להרים מעט את השיר, שיר שנטען במידה נכונה בדציבלים של חשמליות, פופ רוק, בטון געגועים ("לא חשוב אם היית מלאכית או לילית/ אם כמוך יש עוד אלף…") "עוד יאיר עלי"  שיר בחינה עצמית בפרספקטיבה של עבר והווה על נפש מיוסרת המחפשת מפלט. עיבוד רוק עמוס בצליל ובקולות שקצת מסתיר את השיר ואת סקעת.

הרבה יותר מתאים לסקעת  "מובן לי עכשיו"  "עכשיו יחפשו בכל הפינות/הלוואי יהיה אם יעזבו אותי/ורק השעות יתנו את השקט/שיבוא על גופי שלי" . שיר מלודרמטי – וידוי על שגיאות, חדרים שבלב – הומים, רצון עז לא להיות היות במקום שנמצא בו. חושפני ואמין במנגינה שכבר לא שומעים היום. בעיבוד אובר-דרמטי, שמשתלט על השיר, עיבוד פשוט יותר היה מבליט טוב יותר תחושה וקונפליקט להעניק לשיר  יופי ועוצמה חזקים-אמינים יותר.  

ועוד שיר שסקעת בחר לפי קוי המתאר שלו – "אמרת שהשמש" של שילה פרבר, מנגינה יפה, והפעם טון של חמלה שאינו גולש למלודרמה.

ולסיום – מעבר לשלב הבגרות האומנותית – "דמויות" – מונולוג של חקר עצמו-נפשו, וידוי חולשותיו, זהו סקעת רגשני מאוד, אלא שהפעם מלוטש יותר, מצליח לגעת בשנסון האינטימי, בסיפור האישי האותנטי, בטקסט פחות מרוח, במנגינה שמתפתלת לפי קול תחושתו, נעטפת בעיבוד היפה של זיו קוז'ו. זמר-זמר-זמר.


צילומים: עמית ישראלי (למעלה) ויוסי חרסונסקי

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

24 תגובות

  1. סוף סוף!!!
    אחרי כמעט 3 שנים, יצא הדיסק השני של הראל סקעת.
    האמת? אני חיכיתי לו.
    בעיניי הראל הוא אחד הזמרים הכי טובים שקמו פה בשנים האחרונות.
    יש לו יכולת קולית פנומנלית, הוא שר בצורה מרגשת להפליא, יש לו כבוד למילים שהוא מוציא מהפה, בקיצור – אוהבת אותו.
    רציתי לראות מה הוא יביא איתו הפעם…
    11 שירים יש בדיסק.
    מתוכם הראל כתב 4 (לבד או יחד עם כותבים אחרים).
    הטקסטים שלו (בעיניי, כמי שכותבת בעצמה) מדברים אותו כל כך חזק.
    הוא מכניס אותנו פנימה, עמוק פנימה וזה מצליח לגעת…
    על הלחנים חתומים כפיר אפשטיין, עילי בוטנר, קרן פלס, בן ארצי, עופר בשן, דידי שחר, יהלי סובול, שילה פרבר ויואב דגני – כולם אנשים מוכשרים להפליא והם עטפו את הטקסטים במלודיות יפהפיות.
    העיבודים המוסיקליים שייכים ליזהר אשדות, פיטר רוט וסקעת עצמו.
    בשמיעה ראשונה, נתתי לעצמי ליהנות מהקול של הראל, מהמלודיות הקסומות ורק בפעם השנייה והשלישית, התחלתי להקשיב, לקחתי את החוברת עם המילים וקראתי אותן ונכנסתי למשמעויות, למה שעומד מאחורי המילים ואז הכול קיבל עוצמה וכוח ואני לא יכולה שלא להעריץ אותו, את הראל, שעשה פה דיסק אישי, חושפני, כואב, נוגע ויפהפה. פשוט ככה.
    קראתי ביקורות וטוקבקים על הדיסק, עוד לפני שהוא הגיע לידיי, אמרו שהוא מלוקק מידי, שהטקסטים רדודים, שהוא לא מפתיע, שהוא "בינוני" ועוד ועוד כאלו שכל מה שהם יודעים לעשות זה ללכלך, לכתוב או להגיד דברים בלי לחשוב שיש בצד השני מישהו שקורא אותם.
    בלי לקחת בחשבון שמישהו עבד על הדיסק הזה ימים ולילות, השקיע כסף ונשמה וכל כך הרבה כאב ואהבה.

  2. וואו זה אלבום מאד מפתיע
    גם הראל שר מאד רגוע והקול שלו חודר לנשמה וגם השירים מאד יפים ורואים שהראל מחובר לשירים
    בקיצור-הראל הוא זמר בעל יכולות ווקאליות טובות ויחד עם זאת גם מאד מרגש
    =)

  3. אלבום מעולה ושירים שדוקרים. רק באמת, איך זה שבחור צעיר – זמר מחונן ומוכשר,מצליח על אמת , נראה טוב – יש בו כל כך הרבה מטען עצוב ורגשות לא קלים. לכתוב שורה "אשבור את החומות" – למה בכלל צריך חומות בגיל צעיר כל כך? ולמה לשבור אותן כשאפשר להסיר אותן? למה הכעס הגדול הזה?
    אני מקווה שנקבל על זה תשובה פעם.

  4. אף פעם אין להן מה להגיד בצורה ענינית ,במס'משפטים
    ראויים לקריאה ,זה תמיד בנוסח רדוד כפי שמס' 18 כתבה ,למזלנו הסקעתיות אנחנו את הרדידות של מויאל והמויאליות מריחים ומזהים ממש מקרוב.
    האלום מדהים ,כל שיר הוא סיפור וכל האלבום הוא שלם,
    טקסטים מדהימים בעיקר אלו שנכתבו ע"י סקעת עצמו,
    אלבום בוגר של אחד הזמרים מהיותר טובים ומשובחים שיש בארץ,בעל יכולות ווקאליות יוצאות דופן .
    המואליות לא מכירות את זה נושא הערצתן הוא זמר בינוני מינוס ויוצר מהתחתית כשלון חרוץ בע בע כפי שכתבת זה רק על מויאל ,סקעת זה ליגה אחרת הרבה יותר גבוהה ואכותית ,גם מר חרסונסקי הנכבד הימר על סקעת ולא על מויאל עוד מהאלבום הראשון של סקעת.

  5. האלבום מציג את סקעת חשוף ביותר ורגיש לתנודות הלב שלו. השילוב בין הקול למילים יוצר שירים שלמים ומרגשים . לכל מילה ופסיק ישנה משמעות שמעבר למילים וזו הסיבה שהשירה של סקעת מצמררת מרגשת משמחת וסוחפת.

  6. המשך ל-14

    התעלמת מ'אלף' יש סיבה? שיר אהבה עצוב וכואב. שוב פרידה וכאב, שברון לב ואכזבה.
    'אמרת שהשמש' – תקרא שוב ושוב את הטקסט. תאזין שוב לשירה ולא רק ללחן היפה. אחד השירים העצובים ששמעתי לאחרונה. שיר ייאוש שנדמה שיש בו תקווה. אבל לא. בשיר הזה אין חמלה על אף אחד.
    לגבי דמויות – אין מה להוסיף.
    בסה"כ יש כאן אלבום ושירים המציגים אדם עצוב המתחבט. יש כאן זמר עם יכולות ווקאליות באמת יוצאות דופן המציג באלבום הזה צדדים נוספים וגם התבגרות ובגרות בשירה (גם הקול "התחמם" יותר) האלבום מדגיש בעיקר את היכולת להגיש 'סיפור' בשיר וכאן האבחנה שלך לגבי 'שרל אזנבור הישראלי' היא מחמאה גדולה ומכובדת. הראל סקעת עשה באלבום הזה קפיצת דרך גדולה ומשמעותית מהאלבום הראשון (שהיה טוב לסוגו) . הטקסטים הפכו כאן למרכזים יחד עם השירה שלו ויש לקוות שגם בהמשך הדרך סקעת ירבה לכתוב.

  7. אפשר להגיב ברצינות לביקורת?
    'תמימותי' – אחד הדברים היפים בשירה הוא להשאיר דברים לדמיון. זה שאתה , אני והוא לא יודעים מי זה סקעת האחר, משאיר מקום לדמיון הרחב של המאזין. הוא לא "מאכיל" אותך בדברים. הטקסט פחות מורכב אמנם אבל עדיין מבטא את הבדידות של "האני" למרות כל הפרסום וההמון.
    יש כאן יכולת לראות את עצמך "מבחוץ".דווקא היותו השיר הפותח מבטא את השירים באלבום – אבדן התמימות, החיפוש אחרי זהות ולדעת 'מי אני'. (את התשובה שאין, בשיר הסוגר 'דמויות').
    'סוף' – לא כל כך מובן …לקחת שורה אחת "אני אשבור את החומות" ולבודד אותה מהטקסט כולו , ויש שם הרבה טקסט , קצת חוטאת לשיר. שיר שלא ניתן לעכל בשמיעה ראשונה ושניה. מסוג השירים שהאסימון יורד לגביהם כששומעים את רצף השירים או אחרי כמה שמיעות.
    'ציפור' –אחד הטקסטים היפים שנכתבו . יש בו עדינות, השלמה וחמלה ובעצם המוטיב המרכזי הוא דווקא "אלף קילומטרים עם כנף שבורה" ולא השורות שציטטת. העיבוד והלחן נותנים המון מקום לטקסט ולשירה.
    'בואי היום' פחות מחובר לאלבום מתאים היה יותר לאלבום הראשון. 'הזמנו אורחים' – מדוייק מה שכתבת.
    שלושה שירים של עפר בשן יש באלבום – 'מובן לי עכשיו', 'אלף' ו'עוד יאיר עלי' – בשלושת השירים האלו לעיבוד תפקיד מרכזי והוא מעצים את הטקסט. השירה של הראל סקעת שונה מאוד מהשנסונים – שירה עם כח, עם כעס לא השלמה ורוך. סקעת מביא לכאן קצת ממה שהתגלה בהופעות – את היכולת לשיר עצמה ובכוח וגם לצעוק כביטוי לגיטימי לרגש, יחד עם הגיטרות והתופים ולא רק לצד הפסנתר.
    התעלמת מ'אלף' יש סיבה? שיר אה

  8. חבל שלא התיחסת לכתיבה של סקעת ,שהיא נפלאה ,
    משתמע שאת השיר "ציפור" מכתיבתך כתב בן ארצי ,
    על המילים של ציפור חתומים הראל סקעת ומאיר גולדברג ,
    לטעמי אחד השירים הכי יפים באלבום בן ארצי רק הלחין.
    (אז בבקשה תתקן זה לא הוגן).

  9. הציפייה השתלמה לחלוטין. אלבום מצויין.
    אוהב במיוחד את תמימותי, דמויות וסוף.

  10. אחד האלבומים היפהפיים שיצאו לאחרונה ,משובח ואיכותי.
    אלבום שטומן בחובו כל כך הרבה פנינים, , הן מבחינת המלודיות היפהפיות , והן מבחינת המילים לשירים.
    לוקח קצת זמן לגלות אותן , ואז ולהנות מכל צליל וצליל.

    חבל שאין התייחסות לקול היפהפה המיוחד והנדיר של הראל סקעת , למרות שכתבת שהוא זמר זמר זמר.

    רק לא ברור לי איך אפשר לדרג רגש בסולם ספרתי (סולם 7 או 8, זה הרי לא מתמטיקה).
    חבל שאין התייחסות למילים בשיר "ציפור" שאותן כתב הראל סקעת בעצמו, בשיתוף עם גולדברג.
    אין צורך למתג את הראל סקעת כ "שארל אזנבור" הישראלי , הוא מה שהוא "הראל סקעת" וזה מספיק בהחלט, למרות שאני מבינה שהכוונה היתה לפרגן לו.

  11. חבל שאין התייחסות לעבודה שהראל חתום על 3 טקסטים באלבום "ציפור" (אגב הלחן הוא של בן ארצי) "סוף" שזה אחד היצירות מופת באלבום "דמויות" שזה שיר אישי מאוד וחזק מאוד והוא חתום גם על המילים של "עוד יאיר עלי" יחד עם עופר בשן ובני בשן.
    זאת נקודה שצריכה לבוא לידי ביטוי בביקורת שלך, הראל מאוד התפתח מהאלבום הקודם, הוא הרבה יותר שותף לטקסטים, האלבום הזה מאוד אישי וכל האלבום הזה הוא סיפור אחד שלם. הראל נמצא שם בכל שיר וממש אפשר להרגיש אותו.
    השיר "תמימותי" שיר מדהים עם לחן אקוסטי, שומעים שם כל נשימה של הראל,וכל חניקה שלו. מרגישים כאילו הראל שר היישר אל תוך האוזן.

    האלבום הזה הוא אחד האלבומים היותר מוצלחים ששמעתי לאחרונה, אם לא הכי טוב ששמעתי לאחרונה
    ואם תשאל אותי אני נותנת לו 5 כוכבים מתוך 5

  12. את "ציפור " סקעת כתב בן ארצי רק הלחין ,לטעמי אחד השירים היפים ביותר באלבום !
    סקעת כתב גם "סוף" "דמויות" ואת "עוד יאיר עליי" ,שינוי ענק מהאלבום הראשון וודאי ברמת הטקסטים, רואים שהיתה מחשבה גדולה בסידור השירים באלבום ,יש כאן סיפור אחר סיפור, מתחילים להקשיב ולא ניתן להפסיק עד לשיא בשיר "דמויות" .
    מסכימה איתך סקעת אכן "זמר!זמר!זמר! ברמת השנסיונרים הצרפתים הגדולים !
    אני מעניקה לאלבום הזה 5 כוכבים הוא אחד האלבומים היפים ביותר ששמעתי וודאי בשנה האחרונה .

  13. חסרה לי מאוד התייחסות לסקעת ככותב. את "ציפור" לא בן ארצי כתב. ודמויות עם הטקסט החזק מאוד שמותיר הרבה סימני שאלה. כדאי היה להתייחס לכך.

  14. זמר!זמר!זמר! הדיעות כבר לא חלוקות לגבי זה ,אין ספק להראל יש את אחד הקולות היפים ביותר היום בישראל,ניחן גם ביכולת גדולה לרגש ,להתחבר לחבר ולהעביר את הטקסט לקהל.שונה לחלוטין מהאלבום הקודם,פה סקעת חשוף יותר ,בוגר יותר !ברמת הטקסטים במיוחד אלו שנכתבו על ידיו כמו "דמויות"
    אלבום מעולה מבחינתי 5 כוכבים ויותר, אחד מהאלבומים הטובים ביותר ששמעתי לאחרונה .

  15. שים לב – הלחן של 'ציפור' הוא של בן ארצי, על המילים חתומים הראל סקעת ומאיר גולדברג.
    לא כל כך הבנתי את השורה התחתונה בביקורת – זמר- זמר , זה כבר נתון ידוע. אבל זהו? טקסטים? שירה? התפתחות מאלבום קודם? אתה אלוף בלנתח את הדברים האלו, אולי תשתף ..?

  16. אף פעם אני לא מבינה ת'ביקורות שלך … מה שכן , "זמר-זמר-זמר." את זה בהחלט הבנתי והסכמתי …
    אלבום מהמם , שמעתי ת'דגימות אבל הן גורמות לחכות בציפייה אין סופית לרגע שבוא הדיסק יגיע לחנות , ופשוט לטוס לשם ולקנות אותו !
    בהצלחה (:

  17. האלבום מעולה. האלבום מרגש. האלבום גורם לך לרצות להקשיב לו עוד ועוד ועוד.

    יש לו את הקול הכי יפה בארץ, אין ספק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן