להקה מצוירת היא גימיק משומש למי שזוכר את הארצ'יס מהשבעים. באגו דאגו (אלירן ונאור, לפי דפי היח"צ) מנסים לייצר את הבאזזז, ואחרי הקאברים מגיע גם משהו מקורי, קליל כנוצה, מדונסס מכונות בביצועה התיאטרלי היפה של דנה ששרה על כל אלה שמנסים להתחיל איתה – ההוא שקונה לה בירה בלי לשאול אותה, בשעה שהיא מעידה על עצמה: "אני לא פנויה להובלה" וגם קובעת "מה נהייה כאן כולם באשליה כאן" ו"לא כל אחד שבא לו יכול להידלק עלי" וההוא שלא בא לה לדבר איתו על משחקי מחשב ועל הדרבי בשבת. ואם יש לו מחשבה שיש לו סיכוי אז "הו מיי גוד אתה הזוי".
  חככתי בדעתי מיהי הגברת – פרחה או אינטליגנטית. גם לא משחקי מחשב, גם לא דרבי בשבת. גם מסרבת לכל גברבר. ואללה. לא אחת שמוכרת עצמה באגורות.
 דאנס מזיז חמוד, מחויך קליל ועשוי טוב. איטס נוט מייק קאפ אופ משהו שלי, אבל מה:  מתאר אווירה חופשית ומשוחררת של גברים בסתלבט כלפי בחורות. מוסיקלית, באגו דאגו משחקים אותה אחלה עבודה ממוקססת, ומי שלוקח אותם בקלילות הנסבלת, יפתח חלון במכונית ויניח לשיר להעיף אותו עם הבריזה המתפרצת.