ממשיכים אחורה

מאיה רוטמן

אן.אם.סי
3.5/5

קצב רוק אפרו מהיר מאוד מקדים סערת רגשות עצומה:  "קולות קולות בתוך הראש/ ספקות ספקות בתוך הראש". מאיה רוטמן שרה על מצוקת ענק. שאלות של "מי אני בכלל" מתערבבות עם שאלות על הגורל. פרץ רגשות שזורם כלבה נפשית רותחת המאיימת לפרוץ מתוכה, ואפילו שקספיר מסייע ב"להיות או לא להיות". ואז במעבר מנמיכה לטון רחמים עצמיים  מרוכך "אולי זה גדול עלי". באמת גדולות עליה כל השאלות הרות הגורל האלו, והמילים אינן  מעידות על יכולת יצירתית להכיל אותן על עצמה. טעם של בוסר נעורים.

אני יוצא מהנחה שמדובר בתיעוד אמיתי של יוצאת כוכב נולד שחשה בדיוק ככה. גדולה עליה הסיטואציה. לא לשכוח שהתוכנית מזניקה במהירות הבזק למרומי התהילה, והכוכב הנולד שכבר אינו קיים בתוכנית ניצב עירום ועריה, כשאין לו עדין מה להציע לקהל. ואז מתעוררות שאלות כמו מי אני בכלל.

מאיה רוטמן  פותחת דף ראשון בתעודת הזהות האומנותית. הוא עדיין סובל ממחלות ילדות אומנותיות, מהדחף הזה לשתף את העולם בחשיפת טראומה.

בשיר השני בדיסק  "חלומות" –  סערת הרגשות אינה דועכת. מאיה שרה כמעט בדיבור "אם כל מה שרצית אבד לך בדרכך/ אז תחפשי עמוק עמוק בתוך עצמך" – משפט טוב, אבל ההמשך שטחי  "אם יש לך סיכוי, אם יש כאן הזדמנות/ אם יש דבר שבשבילו שווה למות/ אל תוותרי אף פעם… חלומות" ו"רק בזה יש טעם" מה החלומות האלה? מהו ה"זה" טקסט לא קוהרנטי על הסיכוי והכדאיות שבמאבק על הדרך שלה בעיבוד רוק פאנקיי שחובר לביצוע שמתחיל שנע בין איפוק לזעקה. אני מעדיף את האיפוק. יש בו יותר עוצמה. 

"אתה שובר אותי/ והיחיד שיודע/ לתקן בחזרה/ לאסוף את השברים" (השיר "על אש קטנה") לא די היה ב"לאסוף את השברים"? למה לחרב עם "לתקן בחזרה" – לא ממש עברית. כאן מאיה מדוכדכת בקול שברירי בשיר על יחסים-רגשות בלתי מושלמים, מבקשת שיחזיק אותה על "אש קטנה", ונסחפת בהודעה מלודרמטית שהיא "לא מוכנה" להמשך המצב. גם כאן האובר דרמה לא הביאני להשתתף בצערה. 

 

מאיה שרה כאבי האהבה או חסרונה ב"ממשיכים אחורה"  "כואב לי לראות/ את הפער בינינו/ כל מה שהיה היום כבר איננו". הטקסט נשמע מכתב פרטי שגרתי לאהוב שלה. הכתיבה רזה, וגם המטפורה "היית לוקח אותי בסירה לנהר הגדול שהיה"  לא ממש מתחברת. מצד שני – מוסיקה יפה, סוף סוף מאיה שרה באיפוק נכון. התזמור הפאנקיי סמפוני מיוחד, אם כי מתארך ומתנתק.

העיבוד האקוסטי של "תגלה אותי" מבהיר את קווי המתאר היפים של הזמרת. כאן אני מתחיל לגלות את מאיה רוטמן. גם השיר הזה עוסק ביחסים מהזווית שלה, גם כאן סערת רגשות לקראת סוף השיר, אבל בטון פחות היסטרי, בעיבוד של מינון מדויק. גם הרוק פאנקיי של "לא בסביבה" תואם היטב את הרוח של השיר וכאן מאיה שרה באיזון מושלם – "כשתבוא אני לא אשאר בסביבה", סוף סוף משתחררת לשירה מלוטשת.

"מה שהיינו אתמול כבר עבר/ ומה שרצינו  להיות עוד נשאר".

ב"ליפול" שרה מאיה שצריכים ליפול עד התהום כדי לטפס משם הכי גבוה, ופשוט – לא לשקוע, לא לטבוע… כי מה שהיינו אתמול כבר עבר, ובקיצור – לא להתייאש. יש עתיד"

מלאת תוגה, מאוד רגשנית, טון מדוכדך, מנגינה מינורית יפה, עיבוד אקוסטי שתומך בזמרת ובתוכן. למרות הטקסט הפשטני משהו, רוטמן מצליחה להעביר את התחושה. פיה וליבה שווים. כנ"ל – "התחלה חדשה" –  על קרן אור חדשה שמפציעה בסיום פרשת יחסים, שיר שמתחיל שקט ומטפס לסערת רגשות, מעובד נפלא ע"י יפתח שחף – שמסמן דרך ממנה מאיה צריכה להמשיך. נשמעת כאן הכי בוגרת ובשלה בדיסק.

ומכאן שורת סיכום: רוטמן  צריכה לקחת את השירים הטובים מהאלבום הזה. היא זמרת מצוינת למרחקים ארוכים, ואם תתמיד ותלטש את הכתיבה – צפוי לה עתיד בהיר עד מזהיר.  


מאיה רוטמן – חשיפה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

12 תגובות

  1. אלבום מיוחד במינו! ממש אהבתי. רק מה עם "תרמוס עם נענע"…? שכחת אותו…

  2. קניתי את האלבום ביום חמישי האחרון ומאז אני שומע רק אותו.

    אהבתי את האלבום משמיעה ראשונה.

    ובכל שמיעה נוספת אני מתאהב בו יותר.

    אני מוצא את עצמי במשך היום מזמזם לי צלילים מהאלבום.

    בהצלחה מאיה!

  3. פשוט אלבום מקסים, כיף להאזין. כל שיר מרגש ומפתיע ושונה. והציון שלוש וחצי לא מגיע לו. לדעתי לפחות 4, 4 וחצי… אם לא 5.

  4. הדיסק הזה משהו משהו
    ואגב, אני לא מבין למה צריך להיות פרוש לחלומות?!

  5. מאיה לוקחת אותנו לעולם שלה. האלבום בנוי ממש כמו סיפור וכיף לשמוע אותו מההתחלה ועד הסוף

  6. ממליצה בחום על הדיסק. כנות, רגש, קול, מוזיקה מדהימה ומיוחדת.
    לגבי "על אש קטנה"- אני דווקא הבנתי שהיא מבקשת שלא יחזיק אותה על אש קטנה.

  7. אלבום מעולה, כיף גדול לשמוע כל שיר ושיר עם הלחן, המילים והקול המדהימים של מאיה! רוצו לחנויות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות