שבע שנים שויטני יוסטון התנזרה מדיסקים. מה חדש? שמעתי 11 שירים חדשים.  סולידית עם ניסיון קל להתחדש באלבום מאוד מאוזן. למי שחשב לקבל מישהי אחרת מופקת  נועז , אז לא – זוהי ויטני בלי שום גימיקים מוסיקליים, רק הסאונד מאוד אפ-טו-דייט.

 לויטני הרי אין בעיה לבחור את הבסט מליגת העל של הפרודיוסרס. (Swizz Beats, Danja, R. Kelly, David Foster, the Underdogs, C Tricky Stewart, Dianne Warren, Stargate, Akon)  שחלקם העניקו לה מיקסים מצוינים של קצב (אפ טמפו, מיד-טמפו) וגם בלדות תפורות למידותיה המוכרות. Million Dollar Bill, הסינגל הראשון מהאלבום הוא פתיח לא רע, אבל רחוק מלהיות השיר הטוב באלבום. בלדה? –  I Look To You. אין כמו ויטני "להעביר רגש" ולרגש.
ההפקה של Danja ב – Nothing But Love  – דאנס אלקטרוני (מעין שיר אוטוביוגרפי המסכם דרך)  ובמיוחד ב – For The Lovers עדכנית ומעניקה טאץ' עכשווי יפה של אלקטרו ריתם נ' בלוז פופ לדיסק. סגנון הפקה שונה – Call You Tonight בשילוב של קולות ואלקטרוניקה, והפעם זהו Stargate. שיר פופ מעובד היטב מהטובים בדיסק. אהבתי מאוד את הקאברל – A Song For You, (נכתב במקור ע"י ליאון ראסל, בוצע ע"י הקרפנטרס) שהופק בשני  מקצבים (סלואו ואפ)
יוסטון זקוקה נואשות לחומרים טובים, למפיקים מעולים. לא לשכוח שהתחרות במיינסטרים ריתם נ' בלוז סול אדירה,  והיא אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. מבחינה זו – האלבום אינו מאכזב. הוא אפילו טוב. זוהי ויטני מהתחלה עד הסוף. לא מצאתי שיר אחד שהייתי מעיף מהדיסק. מה מעבר? ויטני לא ממש ממציאה עצמה מחדש.  אמרנו כבר מאוזנת, ממוצעת. בשביל המעריצים – זה המון.  לא יתאכזבו. גילוי נאות: אני מעריץ.