אומר הכל

אורי פיינמן

פליי רקורדס
3.5/5

עיבודים והפקה מוסיקלית רן אביב.

 

דף יחסי הציבור שהגיע עם הדיסק מחלק לפיינמן מחמאה שלא בטוח שהוא עצמו יתן לה הסכמה: "אם להגדיר את שנות התשעים – הן ללא ספק היו אורי פיינמן". בלשון מאופקת  הייתי הולך דווקא על ספק. אולי אפילו יותר מספק, הגם שהוא זכה בתואר זמר השנה ב-1990. גם אם אני מבין את צורכי הייחצון, עדיין הייתי מרסן את ההיסחפות.

פיינמן זמר בעל לב רומנטי גדול, משחר לשירים שמנגינת הלב בוקעת מהם. כל שלושת הסינגלים ששמעתי בטרם הדיסק השלם – מגיעים בפתיחה. סופרלטיבים? אין לי בעיה לחלק לו. חוליו איגלסיאס הישראלי. רוצה? – בבקשה. נלך על זה.

 

כתבתי מילים חמות על "לא לקחתי שום דבר" (פבלו רוזנברג) , סלואו נוגע ופוגע. אמיר גבירצמן הוסיף צליל נשיפה שמשדרג את מנגינת הלב ההומה הזה. הבלדה הזו הולמת אותו. השאיר לה את הלב ולוקח אותו חזרה. כנ"ל בלדה נוספת של פבלו – "כל המילים" בעיבוד יפה של רן אביב.

גם מברוק על הדואט עם מורן אהרוני "אם רק תגידי" (איתן גלס/ יוסי אזולאי) שני לבבות פועמים ששרים על אהבה או על כך כל שהכוכבים עומדים דום בשביל האוהבים.נפגשים בפסגת הרגש. תגידו שמאלץ, אבל מה – יפה, נוגע, מגיע .

"אומר הכל" – ושוב האהבה זו שמעניקה  משמעות לחייו, מגשימת חלומותיו – אינה בהישג. האוהב מצייר אותה, בוהה בדמותה. חורת את שמה בכל פינה. עוד סופת אהבה "שמתפרצת בתוך הלב שעוד אוהב". אצל פיינמן הרגש רץ לפני המילים. תנו לו לסלסל את תחושתו ותקבלו אותה בטון ענוג, במוסיקת געגועים מלודית. עיבוד כלי מיתר נשפך.

הוא ממשיך כמעט באותו טון אם כי במקצב מידטמפו  בלחן ארמני עממי… ובתוספת סלסול קולי בעוד אוסף של קלישאות על נושא האהבה ב"לילה מכושף".  ואם "לחן עממי" – אז איתן גלס שרבט עוד רצף קיטש על האהבה ללחן עממי יווני.

שלומי שבת מתארח ב"באת כדי ללכת" – (אבי קורן-שלומי שבת) הטון הנוגה, הפגוע של הלב השבור. גם חמוטל בן-זאב צירפה חרוזי אהבה מהסוג הנדוש – "בבוא הזמן" כדי שירון כהן יעשה מזה עוד קצפת אהבה מתבכיינת. כנ"ל  טקסט שאומר – "אין עוד יום ואין חלום בלעדייך"… טקסט שדוף של יוסי אזולאי. בסיום – פיסגת הרגש ב"נצחית כמו פעם". רק חבל שהמנגינה היפה של רן אביב "התבזבזה" על עוד ניסיון נחות ליצור שיר אהבה רווי דמעות.

בשלב מסוים כשהטון המינורי-מלנכולי משתלט ומילות האהבה חוזרות על עצמן –  נוצרת תחושה שפיינמן משכפל את עצמו.

פיינמן לא התקמבק כדי לבשר על מטמורפוזה מוסיקלית.  נועזותממנו והלאה. תן לרגש ללכת במקומך.  תן  לממציאי ומשרבטי מילות אהבה לעשות את העבודה. קול סולידי יפה לז'אנר הזה, אבל מנגינות לב רומנטיות אינן חזות הכל. חבל שפיינמן באפיזודה החדשה לא חתר לחומרים מקוריים יותר. הטענה הנגדית שזה הוא – רומנטיקן חסר תקנה אינה פוטרת. דווקא כרומנטיקן חסר תקנה הוא יכול להגיע לחומרים איכותיים יותר לפחות ברמה שכתב לו פבלו רוזנברג.

 

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. תשמע, מר חרסונסקי, אמרו כבר לפני ולפניך, עם הצלחה אי אפשר להתווכח, הדיסק החדש של אורי פיינמן מ ד ה י ם!!!! ומצליח ביותר, הן מבחינת השמעות והן מבחינת מכירת האלבום, הייתכן שאינך מעורה במה שקורה בתחומך?? מאחלת לך שתלמד להנות ולפרגן לדברים טובים באמת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות