מילים ולחן: שחר סוויסה, דניאלה פיק, שלומי קינן, נמרוד מור, יעל בדש. שירה וראפ: שחר סוויסה, דניאלה פיק

לא פחות מחמישה כותבים חברו לכתיבת השיר. נולדה יצירת העשור? לא, אבל היה לי נחמד לקרוא את דף יחסי הציבור המספר על כמעט אירוע העשור – "שיתוף פעולה נדיר בין אביר הנונסנס-ראפ ונסיכת הפופ".
אם מישהו רוצה להישאר בעולם האבירים והנסיכות – בבקשה. אבל אם לחזור למציאות – לא אביר ולא נסיכה. אנחנו חזק בתוך הסצנה השכונתית. דניאלה פיק חוברת לראפ המסחרר של שחר סוויסה, המכונה לפי דבר דף היחצנות "מזיז הישבנים מיבנה" גם "הפה והבטחה" ולמכריו הקרובים ש"ס. מזיז הישבנים דוחס טקסט לקצב, בוער עליה בזעקות – "כנסי שנייה לאוטו אפנק אותך עם צינגלה" ואילו הנסיכה בקולה הרך והשברירי ממש טורחת להשיב  – "לא אומרת לא עוצרת, לא חוזרת, לא שלך, שוב עוברת, לא שומרת, מתפרפרת, לא איתך". שננתח? הצחקתם. ובכל זאת הערה: מדובר בפראח שמתחרמן על פראחה (זוכר אותה קטנה, אבל הנה ישבנה גדל, כולם יודעים שהיא זורמת בצ'אט, שמה שקורה בחדר המיטות שלה זה כמו קברט) מזמינה לשאכטה פלוס. הפראכה לא סתם מסרבת. היא … לא עוצרת, לא חוזרת, מתפרפרת. "מתפרפרת"? מתפרפרת זו אחת שבוגדת, יענו מפלרטטת מהצד, נואפת, מה שכמובן לא תואם את הסיטואציה הזו. מה שפיק רוצה להגיד שלא בא לה עליו, שהוא לא גבר – "בקושי בחורה". מה הפואנטה? אין פואנטה. הוא מתחרמן, היא מצהירה את חוסר חשקה. זהו. גימיק של דואט ראפ-דאנס, תזזיזתי, חסר נשמה, כוחני. לא אביר ולא נסיכה. ההפקה המוסיקלית – להתפאר בה.