ליבי יזמין לעצמו קפה על הבוקר, אולי תה עם נענע, יפרוש את העיתון. סבבה. מה אפשר כבר לדרוש כאשר בני האדם מסביב יצאו למרוץ החיים, הלא סבלנים האלה, שמקשקשים בטלפון. לעבור את היום, ושיגיע כבר ערב.
מה רוצה הבנאדם מעצמו-מעצמי, מהמאזין? להלל ולשבח החיים ברילקס טוטאל, או שזה שיר שרוצה ללעוג ליצורים שאינם עושים כלום עם החיים שלהם. די להם לשרוף בוקר על כלום. באיזה צד נמצא לבי? ממה יש לו להירגע?  מה בהסיפור שלו? למה השיר הזה? לא הכי הבנתי לליבו.
רגוע הוא לא, לפחות לפי הקצב בשיר. המוסיקה דווקא מבטאת מרוץ החיים בפופ פאנקי מתוזמר היטב כולל צליל חצוצרה א-לה ביטלס שנכנס יפה. לחן מוצלח, לא פשטני שמצטרף לקלילות הקצבית המתאימה לרוח השיר. מתברר שאפשר לעשות גם מכלום – פרץ רוח של פופ להיטי שמגיע חולף בסערה, ולא משאיר כמעט כלום.