מפיקה: דיאנה קראל. מפיק שותף: טוני ליפומה. מפיקה אחראית: ברברה סטרייסנד. עיבודים וניצוח: ג'וני מנדל.

לאוהבי סטרייסנד, אלה שמבלים איתה הרבה שנים. שמזדקנים איתה: תמשיכו להזדקן איתה בדרכה שלה – הפעם בצניעות נוסטלגית כפי שלא שמעתם אותה.
לא זוכר אם היא זכתה לאיזה כתר. סטרייסנד אינה זקוקה לכתרים. היא מלכה בדרכה, מנתבת את עצמה למחוזותיה הקסומים. והפעם היא הגיעה לצלילי השקט. בגיל 67 – מותר לה. 
זוהי סטרייסנד אינטימית בהפקה של זמרת ופסנתרנית הג'אז הקנדית דיאנה קראל  שליוותה את סטרייסנד עם הקוורטט שלה. איך היא שרה – In The Wee Small Hours Of The Morning . וגם בקצב טיפה יותר מהיר – Gentle Rain . תגיעו ל"אם תלך", המוכר כ – Ne Me Quitte Pas של ברל – באנגלית ובצרפתית שנפתח דווקא בעיבוד יפה לגיטרה אקוסטית. אחרי אלפי קאברים לשיר הזה – כדאי לשמוע גם אותה.
אמרנו אינטימיות. גם העיבודים והתזמורים של ג'וני מנדל, זוכה הגראמי האגדי שעבד עם סטרייסנד על Back to Broadway שיצא ב-1993, באים ללטף ברכות מעוררת געגועים. זה לא חדשני, בטח לא נועז, הייתי אומר אפילו מאוד שמרני. ומיושן, עיבודי חורף מחבקים שמגיעים עד Smoke Gets In Your Eyes של הפלטרס, וגם שיר שנכנס כ"בונוס" – You Must Believe In Spring – בביצוע רגיש, מהורהר, מופנם משהו. יש תחושה כאילו  סטרייסנד לא התחברה ממש עם תזמורת המיתר, ושהעיבודים המהוקצעים נתפרו לשירים – לא ממש לקשר אינטראקטיבי בין זמרת ותזמורת.
נדמה לי שסטרייסנד בחרה במודע הפקה מנותקת מכל מה שמריח מוסיקה עכשווית. היא רצתה להישמע נוסטלגית. היא כיוונה לתזמורת שנשמעת כאילו נגניה קמו משינה ארוכה של שנים לערב פסנתר הזוי יחד איתה. שירי ג'אז סטנדרטס מוגשים בעדינות מוקפדת, באווירת ערב רומנטית, כוס יין וירח זוהר ממול.
אגב, אוהביה לא חייבים לקרוא ביקורת. הם יקבלו אותה הפעם הכי אישית. אפילו צובטת אי שם בסביבות העורקים המובילים אל הלב. בלדות הכי סופט. ולמרות החסרונות, אני לא מאמין שמישהו ממעריציה (גילוי נאות – מודה באשמה) יוותר על עוד כמה רגעים אינטימיים במחיצת הגדולה מכולן. כן, כן, עדיין סטרייסנד הגדולה מכולן.  

ברברה סטרייסנד על Love Is The Answer