סינגלים נכללים: So Fine, Press it Up
רביעי של שון פול, ללא ספק האמן המצליח שיצא אי פעם מג'מייקה. מנסה להתמקד בנושאים חברתיים אבל בהצלחה מאוד חלקית. פול מעורב יותר בהפקה, מתפרש על קשת סגנונות – רגאיי, ראגה, היפ הופ וריתם נ' בלוז. המוסיקה ג'מייקנית, מכניסה למוד מאוד גרובי.
20 קטעים (הוא הקליט 60 לאלבום!) שנשמעים אמנם מוסיקה מאוד קוהרנטית, צליל אחיד וכנ"ל האווירה – אבל שירים שמשרים אווירה מעט מונוטונית, היינו – שעמום קליל במהלך ההאזנה. אז נכון שיש כאן כמה שירים מוצלחים כ – Birthday Suit המלהיב, Daddy's Home השורשי. גם ב – Wine Baby Wine פול מצליח לחבר בין מקצב (ביטים אלקטרוניים למכביר) לקול כדי לאפיין את סגנונו הוירטואוזי המיוחד, אלא שרוב השירים די חיוורים לעומת להיטיו בעבר. אגב, האם מישהו מסוגל להבין את את המלל בלי לקרוא את הטקסטים? שון פון לא יגרום לכם לחשוב או להתרגש. הוא מכוון בעיקר ל – Fun. את זה יש לו כאן בשפע. משהו שמזיז מסיבה, למי שמסתפק.
