כנסיית הרגש. הרבה רגש. הרבה שירים. הרבה עמי רייס בעיבודים ובתזמורים, כאילו אמר – אם כבר יש מפגש כזה – הטמפרמנט שלה, המוסיקה העשירה שלהם – נרים אותו לפסגות. נעשה ביניהם אהבה על הבמה. ועוד בטרם ביקורת אכתוב שתי מילים: תינו אהבים ריטה וכנסיית השכל
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
