יום רודף בלוז

ארז הלוי

נענע דיסק
4/5

קלידים והפקה מוסיקלית: שגיא זקוסקי. גיטרות: אלכס רזינקוביץ ודור אורגד. בס: אוהד סטמטי. כלי הקשה: יציב כספי. צ'לו: יובל מסנר. סאז: אלברט וקנין.

 

שנים שלא שמעתי על ארז הלוי או את ארז הלוי, והנה דיסק. לא סתם דיסק – כפול, כמו רצה לפצות/לרצות על כל השנים.  ארז הלוי – דיסק כפול? ואללה. בוא נניח שבדרך כלל רק זמרים עתירי שירים מרשים לעצמם להוציא כפול, כדי להעניק משהו מגודש הלהיטים. מצד שני – אולי יש הצדקה. רודף בלוז כמוהו ראוי להקשבה קשובה. נצא לבדיקה.

הדף שהגיע מסביר משהו: מדובר בהקלטת הופעה חיה בבית אביחי (25.10.08) מתוך סדרת המופעים שעורך שאנן סטריט. מצאתי בין ה-23 את הישנים שלו – "הדייגים" וגם את "הלילה", לא את "כך ברא אותך הטבע".

חוזר מהאייטיז. בלוזיסט מייד אין ארץ ישראל? ארז לוי יכול להיכנס למשבצת הזו. חמישה שישה שירים מהמקבץ הילכו עלי. הביצועים סובלים מפערים, אבל הלוי הוא סוג של טרובדור שמרגע שהוא מפעיל מיתרי קול,הוא אינו מבטיח להיות בל קנטו. אלא מה: יש שירים שהקול בכלל לא נמצא בסביבות הקנטו. ב"שירי אהבה" ו"ארגמן" – הביצועים אינם מסייעים ואפילו גורעים. גם "הדייגים" אינו מהביצועים הגדולים שלו. ב"יש לי סיבה" –  שירה עם "ח'" מזרחי בפורמט בלוז – חל שיפור.

הפקה פאנקית מנסה להיות עלה תאנה לביצוע  בינוני ב"עוד יקרה לנו נס". אהבתי את ליווי הפסנתר ל"בואי עכשיו" כולל סולו חשמלית שנכנס במקום. חבל שהעיבוד המוסיקלי (מעין ואלס-רומבה) ל"טלי" אינו מגובה בביצוע ראוי. "מצב ביניים" עשוי יפהפה מוסיקלית (עיבוד לגיטרה חשמלית) –  מונולוג במקום ואליום ("תתרגש בסוף נצא מזה").  "עוד סיפור" – מהטובים בדיסק א'. ככה צריך להישמע בלוז. הזכיר לי את המוסיקה של שמוליק קראוס. התרפקות שכזו על מה שהיה מתוק, נוגעת מגיעה. חבל שהשיר הסתלק מאיתנו בפייד אאוט אחרי שתיים וחצי דקות. מה קרה?

"השער נפתח" שפותח את דיסק ב' מציג ארז לוי במהדורה חדשה – סטייל פולק פשוט לוקח לקול אחר, חם – ארז לוי שר על מה שמתרחש בסביבה, שער שנסגר, שער שנפתח, ארץ שפעם זה כך ופעם זה אחרת. ואין שום דבר ברור. יש מי שעומד מתפתל ונשכח, יש מי שדוקר. ואוי לו מזה ואוי לו מזה. ארז לא זועק, לא משתפך. העיבוד מעניק לו את המינונים לשיר בטון נינוח, טיפה מלנכולי, עיבוד פאנקי-אתני אקוסטי יפה. "תחנות אהבתה" – לחן יפה בעיבוד בוסה נובה. הביצוע פחות. ואם בברזיל עסקינן, הסמבה מקשטת בעיבוד פונקציונאלי יפה את "הלב הזה" שחדל לפעום, טקסט ששואל שאלות תם על המוות.

"היא תגיש לך מים" –  שיר עידוד עצמי מרגש: "היא תגיש לך מים… היא תעשה לך ילד… היא תלחש לך קסם", ו"רק אל תשקע … רק אל תגווע".  כאן ארז הלוי, נמצא בעולם "פולקלוריסטי" משלו, אינטימי, הבעה צנועה. מגיש תחושות בנגיעות מסוגננות. יפה. הלוי מתבל בשפה ארכאית מהמקורות ב"לא גבה ליבי" בעיבוד קצבי מלודי קליל לפסנתר וסולו חשמלית בביצוע לא רהוט דיו.
והנה הפתעה – קולו משתנה באופן דרמטי ב"יום ועוד יום" – המיית הלב החרד על חסרונה, בעיבוד מקסים לקלידים. בהמשך חוזר הטרובדור, הסטורי-טלר בעיבוד קברט ל"שיר ערש". טון אלון אולארצ'יקי מלא נשמה מאפיין את "כשנפגשנו שוב", בלדה שקטה ויפה על כמיהה לאהבה.

דיסק כפול? – די בדיסק אחד שמרכז השירים החזקים, ויש לי יותר מעשרה. דיסק של מניפה בלוז-אתנית צבעונית, חלקה מקסימה, גם ואולי בעיקר בזכות העיבודים העשירים של שגיא זקוסקי, ששדרגו משמעותית, אבל סובל מפערי ביצוע. בשורה תחתונה: ארז הלוי חזר.

בתמונה במרכז: עם המעבד והמפיק המוסיקלי שגיא זקוסקי 

  

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. הייתי בהופעה של ארז הלוי שבוע שעבר בצוותא, שיריו החדשים נגעו בי ושיריו הישנים רגשו אותי הוא יוצר מיוחד שאין דומה לו…

  2. ליוסי שלום, האזנתי לשירים של ארז, וחושבני שהתואר טרובדור הולם, השירים יפיפיים, וזהו תענוג מוזיקלי חדש/ישן ומרענן, וכן! גרם לי הנאה צרופה! אני מכיר את השירים הישנים של ארז, והתוספת של השירים החדשים, מהווה בהחלט נדבך חדש ומרנין. עלינו להיתחשב בעובדה שההפקה בוצעה מ"הופעה חייה" (LIVE), ולכן חלק מהביצועים הם בהתאם, כאשר אי אפשר להשוות להפקת אולפן, אך למרות האמור לעיל, ארז שומר על רעננות וספונטניות. כמו שאמרתי – הנאה מוזיקלית צרופה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות