הנעימות הזו שעולה כמעט מכל שיר של דיסק הבכורה של  Anjulie, הזמרת הקנדית שמוצאה מגיאנה (דרום אמריקה) ושמצליחה לייצר קו מוסיקלי פופ ריתם נ' בלוזי מיד-טמפו מהורהר משהו באמצעות שותפה לכתיבה ג'ון לווין (Jon Levine), מוסיקאי עתיר השפעות.  

המוסיקה מסוגננת בטונים החדגוניים ובעיבודי הריתם נ' בלוז צ'יל. Boom הפותח (הסינגל מהאלבום) בצליל א-לה פסי הקול של ג'יימס בונד וממשיך פופ פאנקי בצליל באוריינטציה אופנתית-עכשווית. צליל שבעים, תזמור פאנקי בעל משב רוח נוסטלגי מגיע מ- Some Dumb Girl. להיט פוטנציאלי שמסתמן  Addicted2Me בהפקה פופ ריתם נ' בלוזית יפה מתובלת בקולות פלצט. Crazy That Way – מלודי, אינטימי, מעובד יפה לקלידים.

הזכירה לי קמעה את נלי פורטדו – מצו סופרן דומה, גם בסגנון השירה. גם משהו מנורה ג''ונס. העיבודים וההפקה של ג'ון לווין מעודנים – מתאימים לאפי  שירתה בתזמורים, עשירים אך לא מתפרעים. נוגעים בשבעים ומתקרבים לעכשווי. למשל:  Heat  הוא ריתם נ' בלוז שרוח דרום אמריקנית ערה נושבת בגבו.  Love Songs  – נישא על סמבה קלילה. בכלל: רוח פופ מרנינה מנשבת מהמקבץ של אנג'ולי, ומהאזנה להאזנה היא מתגברת.