אנשום ההופעה

מוש בן ארי

האנגר 11 ת"א
4/5

אסף איילון – גיטרה חשמלית, עופר אנקורי – סקסופון, תומר בן ארי – מחשב ותכנות, יונתן לוי – בס, אילן פוסטופצקי – קלידים, אורי מיילס – חמת חלילים, אקורדיון, ליאת שמאי, חגית נדרי, אלה דורון – שירה, גיא אלעזר – סאונד, יזהר רוזנטל – תאורה. דני (פילוני) קרק – הפקה מוסיקלית.

 

שירים: אנשום, פתיח – יה, בין הצלילים, אין לאן לברוח, משא ומתן, חלומות בלי בית, לא נשבר, בטח שאבוא, זכרון אחד מושלם, עם אברהם טל: מי, הזמן עושה את שלו (טל יורד), ג'ה+צועני, הנה הוא בא, עם ברי סחרוף: חלליות, מונסון, עם אהוד בנאי: עיר מקלט, זמנך עבר, אל תפחד, ים המלח, עגל הזהב (אהוד יורד), את , עם אחד, לרדת מהסוס, ממריאים, יה, אבא אומר, דרך, אנצל.


לילה מפרך גם מענג עבר על כוחותיי בהאנגר
11ההומה אדם ומעריצי מוש.  בסביבות 0:1:30 נאלצו כוחותיי לפרוש – לא כיוון שהם נגמרו מעמידת שלוש השעות, אלא מסיבות אחרות השמורות עימדי (שום דבר קריטי – לשם צפירת ארגעה). עד לאותה שעה לא נצפתה בעיני וגם לא הגיעה לאוזני מארינה מקסימיליאן בלומין שהובטחה במודעות (ושבשבילה אגיע גם לערב טראנס של חמש שעות) אבל אם אחרי השעה הזו, בעודי מתנהל על כביש איילון – עלתה מארינה לבמה לחכוך את שערה היפה עם צמות-מחלפות הראסטה של מוש  – אשמח להיות מדווח. ללא ספק מומנט – שאם התקיים – ראוי לדיווח וגם לצילום מנציח. ותודה מראש לספק.

עד 0:1.30 אחרי חצות קיבלנו בנוסף למוש את אברהם טל במהדורה מאוד נלהבת וקופצנית, שהראה כי שמח בשמחתו של חתן הערב. את אהוד בנאי שתרומתו כאורח בדרך כלל אינה מסולאת בפז. וגם – אורח רצוי ומבוקש ששמו אמנם לא הופיע במודעות, אבל נוכחותו התקבלה כרגיל בברכה. קבלו את ברי סחרוף! היתכן שהוא החליף את מארינה?

 

שאלה קטנה: מה סחרוף עשה אצל מוש? עשה מה שעשה. אתם יודעים – הלהיטים הגדולים – למען ערב מעובה ומרובה כוכבים, למען החגיגה לא תאבד גובה. אגב גבהים: מי שלא שמע את מוש-סחרוף-בנאי בטריו "עיר מקלט" הפסיד את אחד מפסגות המוסיקה של הערב בפרט והמוסיקה המקומית בכלל. תגידו בעצמכם: מתי מזדמן  לשלושה נפילים כאלו ביצוע משולש של שיר אולטימטיבי. על משקל שם אלבומו החדש: ואנשום אוויר פסגות.

בואו נרד קצת לאדמה: שמתם לב שאני מתעסק הרבה עם האורחים ועדיין לא הגעתי לחתן הערב. הרי למענו ולמען "אנשום" התכנסנו. את דברי על "אנשום" כבר הבעתי. לא סתם התחלתי עם אורחים. כשמדובר בערב חגיגי – הכל שונה מהופעה רגילה. ערב השקה כזה – לחלוטין לא יכול לשמש אינדיקציה לבאות. משקיעים בו השקעה חבל"ז. המופע התחיל בצעידה של נגני נשיפה כולל חמת חלילים מן הקהל אל הבמה. לא הכי הבנתי את הקטע, אבל בערב חגיגי – לא שואלים שאלות. להקת צעידה מפלסת דרכה – שיהיה. מתופף שלוקח לעצמו עשר דקות סולו בשלב הצגת הנגנים – גם זה מאוד חגיגי, וגם כאן לא הכי מבין למה עמדת התופים חייבת לגנוב את ההצגה – רק מפני שהחגיגה מחייבת. אבל עזוב אותך מביקורת. בואו נצטרף לחגיגה של מוש. איש ואמן יקר, שאמנם עדיין לא הצטרף לשום "חזרה" למשהו, לא תהילים, רשב"ג  או משיח כזה ואחר, אבל אין ספק שהוא והמוסיקה שלו נישאים על רוחו של איזה Jah, לאו-דווקא בן ארצנו, תערובת של ים תיכוני קאריבי, ועם נשמה גדולה המגיעה ממקומות של אמת.

אם ההפקה המוסיקלית המושקעת והמלוטשת של דני (פילוני) קרק, התאורה שמאחוריה יזהר רוזנטל הולכים לרוץ עם מוש לאורך ולרוחב ארצנו, אז אין ספק שיש כאן אחלה מופע מהוקצע – גם אם שרשרת האורחים של הערב הזה לא תהיה שם.

מצד שני: הייתה לי תחושה כזו לאורך הערב, שמוש אינו  ממש מממש את ההופעה הרגילה שלו, שהוא מעין אורח בחגיגה של עצמו.

מוש בן ארי אהוד בנאי ברי סחרוף – עיר מקלט

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. אחלה ביקורת , אהבתי לראות את הפירגון שלך כלפיי המופע הזה שאכן היה מעולה
    רק דבר אחד לא ראיתי, משום מה השם של המתופף לא מוזכר כאן – רונן ברק שללא ספק נתן בראש כמו תמיד

  2. שלום יוסי,
    לא שמתי לב שכתבת על "קבקו" אחרי הופעתם הבלתי נשכחת באילת.
    ולכן אני מתנצל שאמרתי שאתה כביכול מחרים אותם.
    אבל אני עדיין סבור שהיית יכול לפחות לזרוק מילה טובה או שתיים על ההופעה הנהדרת שהם נתנו אצל מוש בן ארי.
    הרי מדובר על אומנים ועל עשיית אומנות ולכן לטעמי ההיצמדות הנוקשה לנימוקים פורמליים (נכונים לכשעצמם) שהם לא היו אורחים של מוש אלא בסה"כ להקת חימום שלו ולכן הס מלהזכירם – אינה במקומה.
    כך או כך, אין לי כל ספק שעוד נשמע על "קבקו" רבות בין אם יפרגנו להם בראשית דרכם ובין אם לאו.
    בברכה, אורי בט

  3. ציטוט: "…בואו נרד קצת לאדמה: שמתם לב שאני מתעסק הרבה עם האורחים…"
    שמת לב שלא הזכרת אפילו ברמז את ההופעה המדליקה והמטריפה של להקת "קבקו"?
    הייתה מתוכננת להם הופעת אורח קצרה אבל הקהל פשוט לא נתן להם לרדת מהבמה במשך 40 דקות!
    זו לא הפעם הראשונה שאתה מתעלם מהלהקה המופלאה הזאת שקולגות שלך הכתירו אותה: "להקת Kabako תגלית פסטיבל הג'אז בים האדום שהביאו את הצלילים והקצב הקסום מבורקינה פאסו…".
    אפשר לדעת מדוע אתה מחרים אותם?
    בתודה, אורי בט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות