הופעת השקת האלבום

בועז מעודה

זאפה ת"א
4/5

 צהרי שישי בזאפה. רבע שעה לפני שבועז מעודה עולה להשיק. אין צרחות והתעלפויות במועדון. קהל סולידי. אגב צרחות והתעלפויות, כשתפסתי את מקומי לקראת עלייתו לבמה של מעודה, נזכרתי במייל שהגיע לאתר, בו נשאלתי – למה לא כתבתי על מופע ההשקה של הראל סקעת. זה נכון, ושם כנראה נשמעה איזו צרחת מעריצה ונצפה איבוד הכרה זמני. לסקעת אגיע. שלומי שבן עלה באותו ערב למגדל הפזמון שלו, והחלטתי שאני מטפס אחריו – בהיותו מופע חדפעמי.

לא צרחתי אצל מעודה, לא שרטתי את קרחתי, אבל כמו שרגילה השופטת מרגול, מלכת הנשמה המקומית,  שהגיעה להעניק חסות ווקאלית –  אני מתעלף מהקול של החמד הזה, ואני מוכן לשחרר עוד סופרלטיב מסמיק לחיים: אין ולא היה קול כזה.

כתבתי ניתוח מאוד מפורט על אלבום הבכורה שלו. על האקלקטיות  שבו, התאמת שירים שונים לקולו המסתלסל המיוחד, ההתייפייפות בטקסטים, אבל מצד שני – ניצול האפשרויות הגלומות בטווח הקולי, במבטא, היכולת שלו להתחבר למאהוול, ניסיון ללקט משהו מהמקורות, גם לשוות לאלבום אופי בינלאומי, שיהיה מסורתי בתכנים, מודרני בצלילים. זה בועז מעודה עכשיו.

ההופעה לא חידשה הרבה. השקת האלבום קראו לה במינוח הלקוח משפת הספנות – הורדה ראשונה של ספינה למים, טבילה ראשונה. על מעודה אחרי כוכב נולד והאירוויזיון – קשה לומר "טבילה ראשונה" אבל כמופע בכורה שלו – זה בדיוק זה.

ניצל כמעט את כל ה"תחמושת" הרפרטוארית שלו מ"קול גלגל" ועד "אורח בעולם", ניסה להיות חופשי ומשוחרר על הבמה, התלהבות-יתר והומור של ילד מתבגר, והוא היה זקוק לאורחות שלו, מרגול, טינה טרנר לא לעניים, שבימי כוכב נולד כינתה אותו "עץ" – הפעם ל"עץ ירוק מפלסטיק" בדואט נפלא ול"חומות חימר" עם תחרות קולות על הפינאלה, וגם רוני דלומי הזוכה הטריה בדואט נוסק פסגות רגש של "לחזור הביתה".


מעודה זקוק נואשות לחומר נוסף, לניהול אומנותי נועז יותר, לשירים שיעניקו לו ניואנס. אני לא מדבר על שינויים דראסטים, ירידה מהאוטוסטראדה של המיינסטרים לשבילי אוונגרד צדדיים, אבל מוסיקה חדשה, מיוחדת – צריכה להגיע אליו. אסור לבזבז אוצר יקר כזה, אסור שילך לאיבוד. 

פסנתר והפקה מוסיקלית – אורי זך, תופים- תומר צדקיהו, גיטרות- איתמר מאירי, בס – דקל טוביה, חליל/אקורדיון – סלעית להב. אורחות: מרגלית צנעני, רוני דלומי.

שירים: קול גלגל, מה יפו פעמייך, לימים יפים יותר, אוסנסיה, לחזור הביתה – עם רוני דלומי, עץ ירוק מפלסטיק וחומות חימר עם מרגול צנעני, כאילו כאן, שתישאר. נדרן: מי היה מאמין, מנגן ושר, אורח בעולם.

בועז מעודה הופעת השקת האלבום מארח את רוני דלומי ומרגול צנעני

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. איפה בועז מעודה מופיע?
    אני מכורה לקול הפעמונים המיוחד והנפלא שלך.
    נרדמת כל לילה עם אותם השירים שלך שיש לי בMP
    לא נמאס לי בכלל, רק רוצה עוד!!!

    אני קשורה לכמה קבוצות של חברים
    ורוצה לארגן יציאה למופעים שלך, במחיר מלא
    ובזכות לשמוע אותך !

  2. היינו בהופעות האחרונות של בועז וגם בזאפה. ללא ספק בועז מתקדם ומתמקצע ככל שצובר יותר הופעות וזה יחד עם הקול הנפלא והמיוחד והאישיות המקסימה שלו הפכו את ההופעה האחרונה בזאפה-לדעתנו- לחוויה שמעניקה שמחה ואנרגיות טובות להרבה זמן. נכון מאד, חומר חדש ומתואם לייחודיות של בועז נדרש, גם כדי לחשוף קהל רחב ליכולות שלו.

  3. מסכימה עם כל מילה שלך – אין ולא יהיה קול כזה! אני פשוט אוהבת את הילד הזה.
    הוא מרגש אותי.

  4. בועז מעודה זמר טכני מצויין, רק רובוטי מעט. יש לו בהחלט קול נדיר, אבל החומרים לא מספיק מעניינים ולראות אותו מופיע זה טיפה מביך כי הוא לא יודע מה לעשות ואיך לזוז ואיפה לשים את הידיים עכשיו…

    האינטראקציה שלו עם מרגול ועם דלומי כל אחת בתורה תרמה קצת יותר "נשמה" לביצועים. אולי אם יבצע את שיריו רק בדואטים בהופעות זה יהיה נחמד יותר.

  5. הערה ממש לא לעניין " נזכרתי במייל שהגיע לאתר, בו נשאלתי – למה לא כתבתי על מופע ההשקה של הראל סקעת. זה נכון, ושם כנראה נשמעה איזו צרחת מעריצה ונצפה איבוד הכרה זמני"

    יכולת לברר ואז לכתוב. כאחת שהייתה במופע של הראל הריני לבשר לך שלא היו התעלפויות ולא צעקות.

    היה מופע נהדר, קהל מגוון, קהל המכבד את האומן על הבמה וביצועים פנומנלים של הראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן