האלבום ההופעה

דבקה פנטזיה

זאפה הרצליה
5/5

מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את "דבקה פנטזיה" – האלבום וההופעה, הבנתי שלא חקרנו אותם מספיק. שלא חיפשנו אותם.

למעשה, זה מה שעשה ישראל בורוכוב, מוסיקאי סקרן, שהלך לחפש במדבר את מקורות השירים עליהם גדל.

לא סתם אמרתי "מדבר". בורוכוב, במהותו מוסיקאי בעל אוריינטציה אתנית, שם לב שהשירים המוכרים לו מהשירון הישראלי – מתנגנים נפלא לאו-דווקא בצורתם המערבית השגרתית, אלא על מקאמים מזרחיים. פתאום, כשהוא ניגן אותם בסולמות האלה של המקאם – השירים צלצלו לו הכי טבעי – מה שעורר אותו להיפגש עם מישהו שאמון על צלילים כאלה, לנגן לו את השירים על המקאם ולשמוע דעתו.

מוחמד אבו עג'אג', מוסיקאי בדואי, הוא שכיבד את ישראל בורכוב בהכנסת אורחים יפה בכפרו, כסייפה. בורוכוב מספר כי כבר בצלילים הראשונים שניגן – ראה ניצוץ של שמחה בעיניו של אבו עג'אג'. תוך נגינה, לקח המוסיקאי הבדואי עוד והצטרף ל"בין נהר פרת ונהר חידקל" – ובמקום המילים של ביאליק, הוא שר איתו בערבית מתנגנת. כנ"ל בשיר "עלי גבעה שם בגליל" או בגרסתו הערבית "תחתי וודג'הא וותענגנה" וגם בשיר "את אדמה בלב מדבר".
והנה, מפגש כמעט תמים עם מוסיקאי בדואי חיבר את שירי ארץ ישראל הישנה עם מילים בערבית ומנגינות בדואיות. באותו לילה בכסייפה, מעיד בורוכוב נולדה "דבקה פנטזיה" – למעשה מיזוג של המוסיקה שיצרו החלוצים שהגיעו  ממזרח אירופה, שהלחינו שירים בהשראת עבודת אדמה ורעיית הצאן בארץ, שפת המקרא יחד עם שירים בדואיים שהגיעו מהכפרים המקומיים.
ההרמוניה ומבנים מוסיקליים מערביים חברו למוסיקה בעלת השפעה ערבית, כשהטקסטים הם של משוררים  כביאליק, אלתרמן, פן, אורלנד. כך נולד ז'אנר מוסיקלי שברבות הימים הפך למה שמכנים "שירי ארץ ישראל" או "שירי סוכנות", "שירי הו הו", "שירי מולדת", שירי מדבר-גמלים-בוקרים-רועים-פלמח-חלוצים-תנועות הנוער-עבודה-חבורות זמר. יו-ניים-איט.

אנחנו ב-2008. בורוכוב – בהשראת ההתגלות הזו – אוסף חבורת מוסיקאים ונגנים מז'אנרים שונים – קלאסי, אתני וג'אז, ויוצר את מארג מוסיקלי חדש בשילוב של המקורות מהם ינק הזמר העברי – המוסקה המדברית המקאמית הראשונית והיצרית עם ההרמוניה והצליל המערביים. רשימת שירים: "על גבעות שייך אבריק" (פן-זעירא), "באר בשדה" (עמנואל זמיר), "שתו העדרים" (פן-נרדי), "ושאבתם מים" (ישעיהו י"ב – עמנואל עמירן), "בלדה על מעיין וים" (וילנסקי-מוהר), "את אדמה בלב מדבר" (לחן בדואי – אריה יחיאלי), שיר העמק (אלתרמן – סמבורסקי), "לך לך למדבר" (חפר – ארגוב)

נובמבר 2009 מועדון זאפה הרצליהחיה סמיר ויגאל מזרחי, שני הזמרים של ההרכב, מובילים ערב שעושרו המוסיקלי, בשירה, במקצבים, בסולמות, בעיבודים. זה נשמע לי – התגלמותה של מוסיקה מקומית עכשווית שמחוברת בטבורה לשורשיה, עשירה בכל טוב המכמנים, המינים המרכיבים את ההוויה המוסיקלית המקומית – מרחב צלילי מורכב, עיבודים שמעניקים לשירים חיים חדשים – ארוכים יותר, מחברים בין מעיינות המוסיקה הישנים לשירים הקלאסיים.  מחזירים אותם לאדמת המדבר. לקולות הטבע. התרחשות  מוסיקלית אמיתית, אותנטית, מרתקת, כן – גם, סליחה – חשובה. 

ישראל בורוכוב: הפקה מוסיקלית, עיבודים, ייזום ותחקיר. עומר אביטל: ניהול מוסיקלי ועיבודים.

ישראל בורוכוב: ג'ומבוש, דהול ושירה. עומר אביטל: קונטרבס, עוד. חיה סמיר: שירה. יגאל מזרחי: שירה. איל סלע: ניי, דודוק, חלילית, קלרינט, זורנה. איתמר בורוכוב: חצוצרה. יוחאי כהן: כלי הקשה אתניים.אברי בורוכוב: דהול, קונטרבס, בירמבאו. הרביעייה הישראלית העכשווית: הדס פבריקנט: כינור. טלי גולדברג: כינור. קטיה פולין: ויולה. עירא גבעול: צ'לו.

קטעים מההופעה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן