צוק יושב על הבר ושר לכל העולם, המוחשי, הערטילאי, רשימה ארוכה, אבל מרגיש בדד – עד שהיא נכנסת כדי להזכיר לו כמה זמן הוא נמצא במצב הבדד. והנה: למרות ההיסוס שעובר מחר יהיו קרובים. מה חבל שהביצוע הנוגה קצת מאנפף את הטקסט המשובח הזה. מצד שני המנגינה המינורית הנישאת על מקצב מידטמפו מצליחה להעניק למילים אווירה חורפית מחלחלת .כלל לא בטוח שההפקה המוסיקלית הצליחה להבליט דיה את הזמר. הוא  נבלע מאחורי הגיטרות, ועם זאת מצליח להעביר את תחושת הצער. ליטוש של הביצוע היה מעניק לשיר עומק שקצת חסר לו.

"שר לציפיות, שר למסקנות/ שר להצלחה השנתית שר לאנשי הקרקעית/ שר לפרס הכי גדול שמחפש על מי ליפול/ שר לאיש בדרך לשבעה שהולך למצוא שם אהבה//

שר, יושב לבד בבר/ ולא יכול שלא לחשוב/ אולי האושר שם מעבר לרחוב/ איך הוא שר/ והיא נכנסת בדיוק כשהו נזכר/ כמה זמן לבד, כמעט מאז החורף שעבר/ מהססים, מחר יהיו כל כך קרובים/ מתקדמים והחיים מסתובבים//

שר לבית חולים שקם על שדה מוקשים/ שר לרגע הנכון שיבוא בלי הגיון/ שר לרצף ניצחונו/ שר לשרשרת לש צרות/ שר לאיש עשיר נורא שיפסיד ואז ירוויח חזרה//

שר צועק לבד בבר/ ולא יכול שלא לחשוב/ אולי האושר שם מעבר לרחוב/ איך הוא שר/ והיא נכנסת בדיוק כשהוא נזכר/ כמה זמן לבד, כמעט מאז החורף שעבר/ מהססים מחר יהיו כל כך קרובים/ מתקדמים והחיים מסתובבים"