מה אעשה עכשיו?

קרולינה

הליקון
4.5/5

מהו אושר? Happiness בלעז – משהו אחר?  הפלגתי עם קרולינה אברץ במסע של כשעה לברר האם האושר שוכן בביתה או שהיא עדיין בדרך. המילים נשלפות מתוך העטיפה, כל שיר והדף הנפרד שלו. אריזה ששום הורדה באינטרנט לא תוכל לשחזר. קרולינה מספקת חבילת שירים אטרקטיבית. כל שיר הוא ניסיון להביט על עצמה מתוך מצוקות וערגות, נגיעות במהות ה"אושר", שירים שמצטרפים לקולאז' מוסיקלי יפהפה, מיוחד בעיבודים ובהפקה.

טרפתי את דפי המילים. הקשבתי בלי סדר, מהאמצע לסוף.  חלפתי על Happiness וגם על "אף אחד לא בא לי" המוכרים כדי לחזור אליהם בסיום, והגעתי ל"צר לי צ'ארלי" – שיר ציני על יחסים, על חתונה שתתרחש כבר בגלגול הבא. היא לא תגיע לפגישה עם צ'ארלי. שוב התאהבה באיש הלא נכון. סיפור בשחור-לבן. אישה חשופה, שברירית ונרגשת שחלומותיה מתפזרים. אבל קרולינה אינה מזילה דמעה. היא לוקחת את השיר לפאנקי דיקסילנד. כמו אומרת למאזין – במקום להתבכיין, אפשר לעשות מזה חגיגה קטנה.

לא כל העצב יוצא שמח. למשל: "מצפן ליבך" – חשבון נפש פילוסופי-פסיכולוגי בנימה עגמומית – "שלעולם לא תאבד לנוכח מצפן ליבך/ קיבלת שקט זמני שתי דקות שלווה, אחת דקה של היגיון ומחשבה צלולה"… דווקא חשיבה רציונאלית על החיים ("אדם נטול לב בעצמת מוחו") מטעינה שיר במוסיקה שמשדרת כאב, הופכת למעין זעקת נשמה. הרציונאל מגיע עד "מחמאות"  על התחושה ששבחים שאתה מקבל לא שווים הרבה, היתממות שכזו – "מאיפה לי לדעת מה שווה כבוד?/ ומה זה משנה או רק נחיה/ נאהב, נבכה נשמח ללמוד?" קרולינה יחד עם מאיר גולדברג ניסו לחרוז משהו מיתמם על היחסיות שבקבלת שבח והלל. המוסיקה והעיבוד – שעטנז שיש בו משהו דרום אמריקני וגם אוריינטלי. הפקה מוסיקלית שעשתה מהשיר מלודרמה.

 

צלילי הפסנתר והחליל ב"אף איתך" משנים לאווירת רומנטית באוריינטציה ג'אז מודרנית, לחן ועיבוד מיוחדים, שירה נוגה עם פרייזינג, מיוחד – "אל תסלח לי לא עשיתי רע/ אם טעיתי אז אשם אתה"  הרהוריה לנוכח יחסיה עם העזר שכנגד. שיר יפהפה. הניחוח הג'אזי הרומנטי פותח את "הוא שלי כל כך" בווקליזציה בסטייל הישן, שירה שקטה עדינה שמתחלפת בעוצמות רוקיות ב"כמה שאני אפחד שלא תהיה כאן מהצד". ניגודים שמשקפים מצבי רוח שונים.

"שוב עם עצמי" ("וטוב לי לבדי, תבין אותי, לא בא לי עם אף אחד") הוא מעין מעבר פאנקי קצר סטייל סטילי דן.

ועוד שיר של מעברים מוסיקליים חדים "הוא שלי כל כך" מתחיל  במנגינה והרמוניה קולית (ב"בה דה דה דה") בניחוח ג'אזי ישן, שירה עדינה, לירית שמשרה רוגע – ניסיון של מעין השלמה עם היחסים תוך תקווה שהכל יחזור להיות טוב. ואז  מעבר חד ודרמטי וזעקתי  ב"כמה שאני אפחד שלא תהיה כאן מן הצד/ שלא ארגיש אותך קרוב", ניגודים שהופכים את השיר למונולוג מוסיקלי מיוחד באלבום.

עם אורי כינרות מ"בום פם" היא מדאטת על "הבלדה על אביר החופש ובת גלים" שמתחבר עם "אוקיינוס גדול". קול מחוספס שמשיב לפנייתה לברוח איתה אל הזריחה, בדרך אל האושר הנכסף. היא שוקקת אבל גם יודעת לסייג. הוא מלא רצון טוב, אבל לא נסחף.

הגרוב הקצבי הפאנקי בסלואו טמפו של  Smile 2 Me מגיע עטוף בצליל שמזכיר לי את אווירת "הים המכושף" של מרטין דני, להיט אינסטרומנטלי מסוף החמישים. היא מבקשת ממנו לחייך אליה למרות שהיא יודעת שהחיוך הזה הוא לא בדיוק מה שהוא מסוגל לעשות על הבוקר, כי הוא אינו מבחין ביופי. מחשבות אפורות משאירות אותו מחוץ לאושר, רחוק ממנה. Gray thoughts leave you out of happiness (שימו לב למעבר הפסנתרני המיוחד בשיר)

מה שמחזיר  ל – Happiness, שפותח. זה הגרוב של קרולינה.שילוב של עברית ואנגלית.  שיר שנכתב כגעגוע לאביה שאיננו. קצב איטי, הרמוניית קולות של חלום, השאנטי הזה. הקצב והעיבוד הפיוז'ני  לכלי נשיפה  שמקורו במחוזות האפרו קאריבי. אבל אין כאן השמח הזה. קרולינה שרה עצבותה.
"הוא בא אלי רק בחלומותי/ כאשר אני שבה לראות אותו/ או כשאני מחפשת את הגבר שלי" שאלנו על אושר?  

אולי נחמה של בת נחמה של So Far , זו שהייתה מחוברת עם Funset,  ראש גרובי נינוח המתבסס על פראזה מלודית קצרה, וקצב קבוע שמייצרים את האווירה ההזייתית  בה היא חפצה לבטא את תחושתה שמגיעה יחד עם המנגינה והקצב.

וזה אושר האמיתי – במוסיקה. לא חייבים להפליג לאוקיינוס. הוא (האושר) פה ועכשיו בהפקה המוסיקלית של סאבו וקותי, שעשו עבודה נפלאה, מושקעת, רבת דימיון, השפעות, והשראה. יצירת חיים ליוצרת-זמרת מיוחדת ויחידה, שפורשת כנפיים ועפה עד למחוזות הקסם. זה אושר.

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. קניתי את האלבום שלה יומיים אחרי שראיתי אותה בהופעה חיה בפסטיבל קולנוע דרום שבשדרות, אי שם בסביבות מאי. איזו החלטה נכונה!! אלבום מעולה, אין בו מינוס אחד ופשוט כיף לשמוע אותו. הלוואי והאלבום הבא יהיה מצוין כמו זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן