הנה עיר – הקליפ, מילים: מוקי, לחן: יותם בן-חורין בימוי: יונתן חרפק. צילום: נדב אקסלמן. עריכה: יפעת תדמור.
"הנה רחובות, זיכרונות של אספלט ואבן, / הנה שדרות רחבות נטועות / לפעמים העיר היא כמוך- יפה ולוטפת לפעמים היא כמוני – מבוך סמטאות. / הנה ספסל, לב שבור ממתכת / ים של פנים שחולפות חתומות / בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת / והנה אורות נוצצים כמו דמעות"
הפעם משהו על הקליפ של הסינגל. "הנה עיר" זכה לסרטון בקו-פרודוקציה משולשת מוקי את יוסלס את פלס. (ראה הקליפ למטה) מוקי ויוסלס איי.די הם רעולי הפנים שמתגנבים לביתה של קרן פלס בעוד היא שותה קפה ומעלעלת בעיתון. החבורה פורצת לביתה של פלס, משכיבה אותה אחר מאבק, מדביקה סרט לפיה. פלס נלקחת אל מקום המזבח שבנו לה, משתמשת בקסמיה הנשיים ומפתה את הבנים, ומשם העניינים מתחממים.
סצנת החטיפה של קרן פלס לא הייתה מביישת סרטי אקשן סוג א'. אבל טובת הפרויקט המשותף של מוקי ויוסלס בשיר הזה החטיאה המטרה: כמו הרבה קליפים לשירים, גם כאן הגימיק מנצח את השיר. היומרה הקולנועית משאירה אותו בצד. מוקי נדלק על רוק טעון באוקטן גבוה. הגיטרות של יוסלס מספקות את הדלק. שירתו – בהתאם. שילובה של פלס, קול מרכך שאומר משהו בנאלי על אנשים בעיר – שיש להם הכל אבל אין להם כלום – מוסיף צבע יפה. סך הכל – קומבינה קורצת רייטינג, שמחליפה את ארשת רצינותה האורבנית בחיוך מושקע וקליל של סרט מתח על תקן פרסומת לשיר.
מוקי יוסלס איי. די וקרן פלס – הנה עיר
